קטגוריה — לא רק פרוזה
בערגה
עדיין נזכר בערגה
בארץ הוויזה.
שהות נפלאה, חום וקור
וכמו-בריזה;
הדשא חייך, המזרקה
קצת התיזה
ואווירה נפלאה לשנייה
לא הבריזה
משם.
עדיין נזכר בערגה,
לא אזיזהּ
שום תמונה במוחי,
אערוך אנליזה
על מנת להבין ולנצור
איך הכריזה
הארץ ההיא: "ביחס אליי,
כולם בכיס הַ
קטן".
עדיין נזכר בערגה,
לא אפריזה,
והכל, כי ממש כמו
בסדרות טלוויזה
מקומות רחוקים – לדמיון
הם קפריזה.
גלגל על גדת לונדון,
פירמידות בגיזה,
מגדלים בניו-יורק,
ואחד שם בפיזה,
מוזיאון לחלל,
או תמונת מונה-ליזה…
ובכל אלה נעים להרהר
(אוי, פָּרִיזה!)
בכל רגע,
אבל…
עדיין נזכר בערגה
בארץ הוויזה
במיוחד במיוחד, ברגעים הקשים
כשהילדים כאן
בְּ
קריזה!
25 ביוני 2010 2 תגובות
לחזור
לחזור לציוויליזציה, לשכונה, לגינת המשחקים,
לחזור למוכר.
לעמוד מול הדלת עמוסת הדפים, הפתקים.
שבוע עבר.
לחזור אל הבית, לקירות, רהיטים,
לבגדים מארון.
לאכול ממקרר, להרעיף מבטים
לרענון זכרון.
לחזור לאשה אהובה, מלאה בחיוך,
לצחוק של ילדון,
לחיבוק כן ונרגש בגובה נמוך,
למבט של בונבון.
ועוד קודם, בדרך, לחזור לשיר אהוב,
להתרפק.
ובסוף, לזכור שבשביל לָשׁוּב
לא באמת צריך
להתרחק.
12 במרץ 2010 תגובה אחת
סבתא רבתא כותבת לנין החדש
את הברית של הבונבון חגגנו, כמו את רוב האירועים במשפחתנו הקטנה, בביתנו הצנוע ובמסגרת חוג המשפחה המצומצם. לילדון, לילדונצ'יק ולבונבון יש שתי סבתות רבתות (שתיהן סבתות של זוֹשֶׁ), אשר גאות מאוד בניניהם ומאוד נרגשות בכל פעם שהן פוגשות אותם.
כדרכן בקודש, הביאו הסבתות הגדולות מתנות לאירוע, ואחת מהן – היֶקית – צירפה, כדרכה, ברכה. אלא מאי? חריגה רצינית ממנהגיה נרשמה ברגע בו פתחתי את המעטפה לקריאת הברכה, שכן מילותיה היו משורבטות על פיסת נייר"רגילה". בדרך כלל, מקפידה היא להגיש את ברכותיה על גבי כרטיס ברכה. לשאלתי מה קרה הפעם, ענתה שנגמרו לה הכרטיסים ושלקראת פסח היא קונה חבילה חדשה (רוצה לומר: בפסח הקודם היא לא הוסיפה עוד כרטיס אחד למניין השנתי). עיוויתי את פניי בעדינות, ואמרתי שחבל. "מה?" היא נזעקה, "זה לא שאתם שומרים את הכרטיסים". אז זהו שכן. לכששמעה זאת – נעצרה לרגע, ומיד לאחריו אמרה: "אז אני אכין לכם כרטיס חדש."
עוד באותו היום, בשובה לביתה, קנתה כרטיס ברכה וישבה וכתבה ברכה חדשה. את הכרטיס שלשלה למעטפה, אותה שלחה בדואר. המעטפה הגיעה אמש, ובתוכה הברכה. בפינת הדף, כתבה הסבתא רבתא: "מאחר ואתם שומרים את הברכות, דבר יפה לכשעצמו, הרגשתי צורך לשלוח לבונבון ברכה נוספת."
למקרא הדברים שכתבה – אותם ניסחה בפנייה לבונבון – כל כך צחקתי, הן בהכירי את הסבתא-רבתא, אשר דבריה בהחלט משקפים את אישיותה, והן מן העובדה שהיא חשה צורך אמיתי לשבת ולכתוב ברכה רצינית אשר כרטיס הברכה יישא על גבו. ובעיקר, צחקתי-התרגשתי מן התוכן, והחלטתי שמן הראוי לפרסמו כאן (רק אל תגלו לה…):
בונבון יקר,
היום הייתי בברית שלך וכל כך התרגשתי. כמה יפה אתה וכמה הכאיבו לך. אני בטוחה שבינתיים עבר הכאב וכשתגדל ויראו לך תמונות מהברית, אז גם יסבירו לך מדוע ולמה. קשה להיכנס לעם שלנו, זהו המבחן הראשון ואחריו יבואו עוד.
על כל פנים, אני מאושרת שהגעת למשפחה כזו חמה, חכמה, שיודעת לחנך את ילדיה בצורה נפלאה. אני בטוחה שהקשר עם אחיך יהיה נפלא, אפילו אם פה ושם תריבו קצת – הרי זה חלק מהעניין.
אך העיקר, יש לך אמא ואבא, סבים וסבתות, ואפילו שתי סבתות רבתות. הוריך יעשו הכל לתת לך כל האהבה שבעולם, על מנת שתוכל לגדול באושר ובעושר, בבריאות מלאה ובשגשוג (השלום, לצערי, לא תלוי בהם). וגם הסבים והסבתות והסבתות רבתות אוהבים אותך.
נשיקות!
שלך,
סבתא רבתא
4 בפברואר 2010 אין תגובות
הילדים שלנו הם הכי
הם מתוקים כשהם מחייכים
ומצחיקים כשהם קופצים-הולכים,
הם מקסימים כשהם משוחחים
ומשעשעים כשהם הופכים.
הם מרגשים כשהם אחים
ונוגעים-ללב כשהם בוכים,
הם מעלים-חיוך כשהם מבדחים
ואפילו כשהם מרתיחים,
מועכים,
דורכים,
משליכים,
מבריחים.
הם יפים גם כשהם שְׁפוּכים,
עייפים, עצבניים, מתוחים,
מתוקים כמו אפרוחים,
מרשימים כמו נסיכים.
הם מעוררים כבוד כשהם מבטיחים
(גם כשהם לא מקיימים כי הם שוכחים)
ומעודדים כשהם קושרים שרוכים
או בבוץ לא דורכים
או את הספה לא מלכלכים.
אבל הכי הכי
הם בלילה, ישנים,
כי אז הם פשוט
פשוט
מלאכים.
10 בינואר 2010 תגובה אחת
תבנית וורדפרס מעוברתת: Neoclassical
לאחרונה, קצת נמאס לי מן העיצוב של הבלוג, והחלטתי להחליפו. לאור העובדה שאני לא אוהב שמגבילים אותי במספר מצומצם של אפשרויות מתוך אינספור (ולהלן: ערכות העיצוב המוצעות לחובבי השפה העברית), ולאור העובדה שאני אוהב לאתגר את עצמי במיני משימות מעניינות (ובפרט בזמנים הכי פחות מתאימים) – החלטתי לגייר בעצמי ערכת עיצוב.
בחרתי בערכת העיצוב Neoclassical. הערכה הזו הינה בעלת 3 טורים, מוכנה לווידג'טים ובעלת פונקציה מובנית להצגת תמונות הדר המתחלפות רנדומלית. ראשית, פעלתי לפי ההוראות המופיעות במדריך המצוין של ארז מ"אנחנו סיאמאס". לאחר מכן, בנוסף לפעולות הנחוצות לצורך גיור הכיווניות של הבלוג, נדרשתי להחלפת כל המחרוזות שהופיעו באנגלית – לשפת הקודש. לבסוף (ויכול להיות שזרכו מפרחוני כמה התאמות נוספות שביצעתי), התאמתי לטעמי את תוכן הסרגלים הצדדיים. כדי לצ'פר את עצמי עוד יותר, הוספתי גם טקסט המופיע מעל תמונת ההדר התורנית (ומותאם לה, כמובן).
וכיוון שהנני שוחר שלום, ועוד יותר מזאת – שוחר זכויות הבלוגרים, אני מצרף כאן את הגירסה המעוברתת (ללא תמונות ההדרים האישיות שלי וכיתוביהן. ועם אייקון הרסס שהעלמתי אצלי), בתקווה שהיא תועיל למישהו. וכפי שידעו כבר הסנהדרין והרמב"ם, כל המחיה בערכת העיצוב שלו בלוג אחד – כאילו החיה את הבלוגיה כולה.
31 בדצמבר 2009 2 תגובות
החנוכיה שלנו: בקבוק, מים, פייטים
את החנוכיה הזו הכנו, הילדון ואני, לקראת החג אשר ערבוֹ חל היום, ולכבוד תערוכת חנוכיות שבגנו. את הרעיון נתנה לי א', עד לא מכבר גננת, וכיום דוקטורנטית-קולגה (ובחורה מקסימה).
היישום פשוט: ממלאים בקבוק זכוכית בצורת תיבה (אם יש לכם דרך לייצב בקבוק רגיל בצורת גליל – תבורכו; בקבוק פלסטיק אינו בטיחותי להדלקת נרות) במים עד למחציתו בערך (אפשר גם יותר, אפשר גם לצבוע את המים עם קצת צבע מאכל או צבע גואש), ושופכים לתוכו נצנצים/פייטים/מה שרוצים. אנחנו השתמשנו בפייטים צבעוניים שהיו בבית. קנינו כמה בתי נר בצורת סביבון אותם צבענו (הצבוּעים יפה הם אלו עליהם היה הילדון אמוּן), ואת השמש הגבהנו באמצעות סביבון אמיתי. זהו.
לחצו להגדלת התמונה
11 בדצמבר 2009 2 תגובות
סקריפט להדלקת חנוכיה אוטומטית
פתיתי השלג היורדים על החורף הקיימברידג'י בבלוג של איילת (נדמה לי שזהו התוסף) גרמו לי לחפש את מקבילתו העברית של תוסף חג-המולד הזה. אך למרות שהפכתי והפכתי וחיפשתי וחיפשתי ונברתי ונברתי – לא הצלחתי למצוא שום תוסף או קטע קוד אשר יוכלו להדליק חנוכיה וירטואלית כאן בבלוג. אבל, עקשנותי לא נתנה לי מנוח, והחלטתי שלמרות שלא מצאתי כזה – איני מוותר על החנוכיה אותה רציתי.
גלגלי המוח החלו לחרוק שיניהם ולנסות להסתובב, תוך שהם מנסים להיזכר ביכולות התכנות אותן זנחתי לאנחות לפני שנים אחדות. אך צא ולמד: היכולת לתכנת דומה ליכולת לרכוב על אופניים – אינך שוכח את הבסיס ואת ההגיון העומד מאחוריהן, וכל מה שנדרש לך כדי לשחזרן הוא מעט "שפשוף". במקרה של התכנות, מתווסף לרענון תאי המוח המנוונים גם הצורך להתאים את עצמך לשפה בה הינך מתכנת, אך בדרך כלל מדובר בהבדלים קטנים אליהם ניתן להסתגל בקלות.
ובכן, מאילוצי פשטות ומאילוצי הבלוג ומאילוצי השעה המאוחרת בה נדרשתי לעניין – בחרתי לכתוב את הקוד ב – PHP (על מנת שאוכל להוסיפו בקלות כטקסט בסרגל הצד). חומרי הגלם אשר היו בידיי הם אלו:
- סקריפט להצגת תמונה מתחלפת לפי היום בשבוע, מתוך אתר TOTALLYPHP
- סט מדליק של תמונות של חנוכיית לדים (מהמילה Led, כלומר הדיודות המאירות), אשר בו נמצאים כל המופעים של ה"נרות", החל מן הנר הראשון ועד לנר השמיני. התמונות זמינות בפליקר תחת רשיון קריאייטיב קומונס, וניתן להשתמש בהן ובפרט שבעל התמונות מקבל את הקרדיט המגיע לו. והוא בהחלט מקבל
- הסבר אודות פקודת date של PHP
מה שיניתי?
- את החלפת התמונה לפי היום בשבוע, המרתי בהחלפתה על פי היום בחודש
- מן היום החודש הפחתתי 11 על מנת לקבל את מספר הנר (יום שבת, שהוא א' חנוכה, נר ראשון, הוא היום ה – 12 בחודש הנוכחי)
- כדי להדליק את הנר כבר בערב (היינו, בשקיעה, תחילת היום על פי הלוח העברי ולא על פי הלוח הלועזי), החלטתי כי היום בחודש יתחלף כבר בשעה חמש אחה"צ ולא בחצות. וכיוון שהשרת שלי יושב 8 שעות אחורה מכאן, הפכה השעה הזו לשעה תשע בבוקר
ברור מכאן שהסקריפט כפי שהוא – תקף בפרט לשנה הזו, ואם ארצה להשתמש בו שוב בשנה הבאה, אצטרך לשנות (בפרט, ואולי רק) את הפרמטר של היום בחודש המתאים לנר הראשון. ברור שאפשר לערוך אותו טיפה עם עוד כמה משתנים, על מנת לאפשר התאמה שלו לאזורי זמן אחרים, אך את זה אשאיר להמשך (או לאחרים).
כעת, נותר להמתין לשעה בה אמור להידלק בחנוכיה הנר/לד הראשון, על מנת לראות שהכל עובד כמו שצריך. כי כמו שכל מתכנת בהווה או בעבר יודע – הדבר היחיד שתקף בכל שפת-תכנות ובכל פלטפורמה, הוא קיומם של באגים בקוד.
אתם מוזמנים, כמובן, להשתמש בקוד ולשפר אותו כרצונכם (וכמובן גם להעיר, אחרי הכל אני תמיד שמח ללמוד). כל שאבקש הוא לינק לכאן.
* * *
<?php
// This code was customized on December 2009 by Arnon Hershkovitz, based on "Display a different image for each day of the week" taken from TOTALLYPHP.co.uk; you can use it and change it, please only link to this post (in Hebrew): http://blog.arnononthe.net/?p=1796
// Change to the location of the folder containing the images
$image_folder = "wp-content/images/hanukkah";
// Customize the following lines according to: a) The day of month corresponding with the first candle (pay attention to the possible month change during Hanukkah; b) The server time corresponding with the usnset hour.
$today = date("j") - 11;
$hour = date("G");
if ($hour > 8) {
$today=$today + 1;
}
if (file_exists($image_folder."/".$today.".jpg")) {
echo ' <img src="', $image_folder, '/', $today, '.jpg', '" >
<br> <sup>חנוכיית הלדים היא של <a href="http://www.flickr.com/photos/oskay/sets/72157594404935047" target="_blank" >oskay </a>; הרעיון לסקריפט - באדיבות <a href="http://www.totallyphp.co.uk/scripts/display_a_different_image_for_each_day_of_the_week.htm" target="_blank" >TOTALLYPHP </a> </sup>';
}
else {
echo '<img src="', $image_folder, '/soon.jpg', '">
<br> <sup>הלהבה נלקחה מ <a href="http://www.flickr.com/photos/powi/2081228827" target="_blank" >כאן </a> </sup>';
}
?>
10 בדצמבר 2009 4 תגובות
לילה של יום. מפרך
חמש בבוקר.
חושך,
שֶׁקֶט.
ילדונצ'יק וכוס עם קפה.
אם הייתי חוקר
השכמות
רחוקות
היתה זו תחילת יום יפה.
אם הייתי מכין
בצקים,
אז הריח
היה נחמה, כמו לאופה.
אם הייתי תייר
בנורבגיה
בקור
הייתי בשקט קופא.
אך אני לא חוקר,
לא אופה, לא תייר,
ובשעות טרום-זריחה
עוד מרגיש קצת מוזר.
די עייף,
די מותש.
רק רציתי בכיף
להתחיל יום חדש,
ולפיכך, סביר להניח שאשלם ביוקר
על ההשכמה המוקדמת הזו, בחמש לפנות בבוקר!
27 בנובמבר 2009 תגובה אחת
דוקטורט שלם בהאיקו
לפני ימים אחדים, קראתי ב"הארץ" אודות אתר נחמד (הפועל במתכונת של בלוג), בו מתמצתים חוקרים את נושא עבודת הדוקטורט שלהם (וגם המאסטר, פה ושם) להאיקו. האיקו הוא צורת שירה שמקורה ביפן, וצורתו חייבת לציית לחוקים נוקשים למדי: 3 שורות, הראשונה והאחרונה בנות 5 "יחידות זמן", האמצעית בת 7 "יחידות זמן". "יחידת זמן" הינה מונח מן השפה היפנית, ולא ניתן להעבירו לשפות אחרות. לכן, כאשר כותבים האיקו בשפות אחרות ממירים, בדרך כלל, את "יחידות הזמן" בהברות. האיקו יפני אמיתי מסורתי מציית לעוד כמה חוקים שלא זה המקום להיכנס אליהם (אפשר לקרוא על כך בפירוט בוויקיפדיה, עדיף בערך האנגלי).
אופיו הנוקשה והתמציתי הפכו את ההאיקו לכלי פופולרי לקיצור מסרים. כך, למשל, אפשר למצוא אתר משעשע המתמצת ברצינות שירים מוכרים, וכך מתומצתים לשירי האיקו גם ביקורות, פרשיות השבוע, הודעות שגיאה של ווינדוז, ועוד ועוד. למי שחשקה נפשו בהאיקו משלו, אך לא רוצה להתאמץ לחברו – הרי לכם מחולל האיקו.
וכעת, כאמור, גם לחוקרים באשר הם יש אתר האיקו משלהם. בכל פעם שאני נדרש לענות על השאלה: "על מה המחקר שלך?", אני מתפתל ומתחמק, מזיע ובקושי שורד. בסוף אני ממלמל משהו לא ברור. ובכן, אם כבר להתקשות בהסברים – למה לא לעשות זאת בקצרה? ומעתה, גם הדוקטורט שלי מתועד בהאיקו.
5 בנובמבר 2009 3 תגובות
המשכיות
אצל דודתי,
בערבי החגים,
היו מתאספים בני המשפחה.
וסביב שולחן,
בין מיני מנהגים,
התארכה
ונמשכה
הארוחה.
ואני קטן, ילדון,
בלי אילוצי גינונים,
פורש לקצה סלון,
ולבסוף נרדם
נומה נומה נים.
בינתיים,
ואנחנו כבר גדולים
לא שקט הסלון על שמריו,
בלי מילים,
הוא מושיט תמיד ידיים
אוסף לחיקו ילדים עייפים, יְשֵׁניו.
חלפו שנים,
ואצל הדודה
שוב ערב חג שוצף.
ובני הקט,
לאן ינדודה?
יחף,
מזייף,
די עייף.
מדדה לסלון
ונשכב שם רפה,
את ראשו בכר יטמון.
ואני מביט בו,
והוא כל-כך יפה.
21 בספטמבר 2009 אין תגובות
