(התרחיש הבא דמיוני בהחלט, ואם הוא מזכיר למישהו מקוראיו אירועים אמיתיים – הרי שזה על אחריותו בלבד.)

[בחוץ חושך ושקט. בתוך הבית שקט. ובתוך כך, מזמזם לעצמו יתוש קטן את תכניתו השטנית להשמדת המין האנושי...]

4:42 לפנות בוקר – יתוש קטן מסתובב לו בבית (ובוחר בקונספירטיביות את יעדו האולטימטיבי)
4:47 – היתוש עוקץ את הילדון (הידוע בחוש הדרמטי המפותח שלו ובחוסר יכולתו לחזור לישון אם הוא מתעורר אחרי 4:46 לפנות בוקר)
4:47.5 – הילדון פורץ בקריאות-שבר מרעידות-חדרים
4:51 – הקריאות לא מפסיקות, זוֹשֶׁ ניגשת לחדר הילדים, מנסה להרגיע את הילדון
4:52 – שוב שקט
4:53 – שוב זעקות-קרב. אני ניגש לחדר הילדים, מנסה להרגיע את הילדון, מורח לו "פניסטיל" על מקום העקיצות (אחת קצת מעל הקרסול, אחת בגב)
5:02-4:54 – שוב שקט ושוב רעש ושוב אני ניגש להרגיע את הילדון וחו"ח
5:03 – אני לא מצליח לחזור לישון
5:31 – הילדון קם לסלון. גם הוא לא הצליח לחזור לישון
6:03-5:37 – הילדון מרעיש בסלון, אני קם חסר סבלנות ומנסה להשקיט אותו, הוא מתעצבן ומרעיש וחוחעכ"ש (=וחוזר חלילה עם כדור שלג)
6:03 – הבונבון מתעורר. הוא דווקא לא עייף
6:10 – הילדונצ'יק מתעורר. גם הוא לא עייף, אבל זה לא עוזר לו, כי הילדון – מרוב עייפותו – מציק לו
6:11 – הילדונצ'יק מתעצבן
6:12 – אני מתעצבן על שניהם (טוב, גם אני עייף)
6:23-6:13 – הילדון והילדונצ'יק עצבניים זה על זה וזה על חפציו של זה. מרוב עצבים, גם הבונבון מתעצבן (טוב, הוא גם רעב)
6:24 – זוֹשֶׁ – עייפה (היא האכילה את הבונבון בלילה כמה פעמים) ועצבנית (בגלל האווירה בבית) – קמה ומתעצבנת
6:52-6:24 – כולם עצבניים, אבל צריך לצחצח שיניים. עוד סיבה להגברת הדציבלים
6:53 – הילדים מסודרים (אבל הבית הפוך)
7:11 – מנסים לצאת מהבית
7:19 – כולם יוצאים מהבית
7:19.5 – בחוץ השמש זורחת ומכוניות צופרות. בתוך הבית שקט. ובתוך כך, מזמזם לעצמו יתוש קטן עוד "וי" קטן בדרך להצלחת תכניתו השטנית להשמדת המין האנושי…