בתרבות האמריקאית (כמו גם במדינות ויבשות אחרות), roadtrip הוא מונח משמעותי. איך מתרגמים אותו לעברית? גוגל תרגום מציע טיול כביש; מורפיקס מציע נסיעה ארוכה בדרכים. נדמה שאף לא אחת מן ההצעות האלו מגלמת בתוכה את המהות האמיתית והמלאה של roadtrip. על פי ויקיפדיה באנגלית, roadtrip הוא (בתרגום חופשי שלי לעברית) מסע למרחק רב, אשר מתנהל, בדרך כלל, באמצעות כלי רכב שנע על הכביש. ההיסטוריה האנושית ידעה מאז ומעולם אנשים שיצאו למסעות למרחקים ארוכים, אך המונח roadtrip מתייחס למסעות של אנשים מן השורה, לא רק של מגלי ארצות. אנשים מן השורה, שיוצאים לטייל במקומות שונים ומרוחקים כשהם מתניידים ברכב; הרכב מועמס בציוד רב ובאוכל שיספיקו לבילוי של ימים רבים.

כיוון ש – roadtrip דורש כביש עליו ייסע הרב, אחד הזרזים לטיולים כאלו בארצות הברית הגדולה היה סלילתם של כבישים ארוכים וחוצי-מדינות. כבר בשנות השלושים, היה זה כביש 66 שאיפשר לנסוע באופן רציף משיקגו ללוס אנג'לס (כ – 4000 ק"מ). כיום, מערכת הכבישים חוצי-המדינות מאפשרת נסיעה קלה ובטוחה ברחבי המדינה כולה. וכיוון שהמדינה הזו ענקית, יש המון מרחב לטיולים כאלה. כדי לקבל מושג לגבי גודלה, כביש 90 – הכביש הבין-מדינתי הארוך ביותר בארצות הברית – מאפשר נסיעה רצופה מבוסטון בחוף המזרחי ועד סיאטל בחוף המערבי, ונסיעה כזו תארך כ-45 שעות, כלומר כמעט יומיים ברציפות. נכון, אפשר לטוס מבוסטון לסיאטל בטיסה שאורכה כ-6 שעות בלבד, אבל ככה מחמיצים את כל הדרך. וכל המהות של roadtrip – כפי שמרמזים התרגומים הלא-מושלמים לעברית – היא הדרך והגילויים שהיא מזמנת.

משבר הקורונה הביא לעלייה במספר המטיילים בדרכים בארצות הברית, וההערכה היא שכשליש מן האמריקאים ייצאו ל – roadtrip בקיץ הקרוב. רבים מן המטיילים מתניידים בקרוואן, שמייתר לינה במלון, ובכך גם מוזיל את עלות הטיול וגם מאפשר התרחקות ממוקדי הדבקה אפשריים. והקיץ, לראשונה, גם אנחנו הצטרפנו למעגל היוצאים ל – roadtrip.

יצאנו עם הרכב שלנו מקנזס, שם שהינו קודם לכן אצל חברים, וכעבור שבועיים וחצי הגענו לפרברי שיקגו, בחזרה לאיזור בו התגוררנו בשנה האחרונה. בדרך, גמענו כ-6000 ק"מ וזכינו במגוון חוויות נפלאות. אחרי התלבטויות רבות, החלטנו ללון בבתי מלון ולא להתנייד בקרוואן בו נוכל לישון, וזאת משני טעמים. האחד, הנהיגה בקרוואן גדול נראתה לנו מסורבת ביותר; השני, עד כמה שהקרוואן גדול – הוא לא מאפשר פרטיות לנו או לילדים.

הנה תכנון הטיול הגדול שערכנו, מובא כאן כמזכרת לחוויה המדהימה שהיתה לנו וגם כשירות לאחרים שאולי יוכלו להפיק ממנו תועלת. כמה הערות מקדימות:

1. בטיולים שלנו עם הילדים (וגם בלעדיהם) – ובכלל – אנחנו לא ממהרים, לא מנסים "להספיק". אנחנו מתנהלים לאיטנו, נהנים מן הדרך ומשאירים גם זמן לגילויים בלתי צפויים.
2. בגלל התפשטות הקורונה היו מרכזי המבקרים בפארקים סגורים.
3. במקומות בהם הסתובבנו – כך הוזהרנו מראש – מצאי האוכל מוגבל, ובפרט בשביל הילדים. לכן, לפני היציאה לטיול קנינו צידנית גדולה (פחות מ-20 דולר אמריקאי בוולמארט), ומדי פעם העמסנו אותה בכל טוב שאהוב עלינו ועל ילדינו. מידי בוקר – ובדרך כלל גם פעם נוספת באמצע היום – קנינו שקיות קרח (יש בכל מקום) ומילאנו אותה. בערב העברנו את האוכל למקרר שבמלון. בנוסף, הצטיידנו גם במזון יבש (חטיפים, קופסאות שימורים), בכלי אוכל ובשתייה (שנשארה קרה). כך, היה לנו מספיק אוכל ושתייה למהלך היום – נהגנו לקיים פיקניק צהריים מסודר בשעה שנוחה לנו – ואפילו לארוחות ערב במקומות בהם גם אז היה קשה להשיג מזון.
4. התשלום בכניסה לפארקים הלאומיים הוא פר רכב (כיום הוא עומד על 35$ לרכב). עלות מנוי שנתי לכל הפארקים הלאומיים בארצות הברית – 80$ לרכב. כיוון שעמדנו לבקר בשלושה פארקים לאומיים, רכשנו את המנוי השנתי.
5. צפייה בבעלי חיים היא אחת מן האטרקציות המצופות בפארקים הלאומיים הגדולים. חשוב להבין שרוב בעלי החיים הגדולים בפארקים אלו פעילים בעיקר בשעות הדמדומים, ולכן הסיכוי הרב ביותר לצפות בהם הוא סביב הזריחה או השקיעה. השעות האלו לא התאימו לנו לשיטוטים בפארקים, ולכן נאלצנו לסמוך על המזל ולקוות שגם בשעות היום נוכל לצפות בהם. ברוב המקרים, נתקלנו בבעלי חיים בימים בהם מזג האוויר היה מעונן וקריר.

יום 1, יום 2, יום 3 – נסיעה מקנזס סיטי לפאתי גרנד טיטון

שלושת הימים הראשונים הוקדשו רק לנסיעה. גמענו כ-1,700 ק"מ בשלושה ימים – קצת למעלה מ-16 שעות נסיעה בסך הכל – עוצרים רק כדי לישון ולהתרענן. תכננו לעצור במלונות עם בריכה, כדי שהילדים יוכלו לשחרר קצת לחץ. בסוף היום השלישי הגענו לג'קסון (Jackson) וויומינג, שהיא היישוב הקרוב ביותר לכניסה הדרומית לפארק גרנד טיטון (Grand Teton). ישנו בביקתה כ-20 דק' דרומה מג'קסון. עדיף היה לישון בג'קסון עצמה, קרוב ככל האפשר לפארק ולמצאי בה (מסעדות, חנויות, תחנות דלק, רחובות לשוטט בהם).

יום 4 – גרנד טיטון I

פארק גרנד טיטון הוא, ללא ספק, התגלית הגדולה של הטיול. פארק קטן (יחסית) ולא מאוד מוכר, אשר בו כביש טבעתי שלאורכו פזורים נקודות תצפית, אתרי ביקור ומסלולי טיול רבים. הנוף בפארק – אשר נשלט על ידי רכס טיטון במערבו ומישור רחב-ידיים במזרחו – מדהים, ומכל נקודה בפארק נשקפת תמונה מעט שונה של האיזור.

המסלול שעשינו ביום זה (כ-5 ק"מ) הוא Taggart Lake, שמגיע לאחד האגמים שבפארק, והוא היה מקסים. לאחר סיום המסלול, ערכנו פיקניק ברחבה שמחוץ למרכז המבקרים ב – Jenny Lake. לאחר מכן, טיפסנו עם הרכב לפיסגת Signal Mountain, משם נשקף נוף מרהיב. המשכנו לביקור בסכר Jackson Lake Dam, שם הילדים השתשעשעו בהקפצת אבנים על הנהר. סיימנו בתצפית Oxbow Bend Turnout על אגם נוסף, בו משתקפים ההרים היפים, ולקינוח זכינו לראות כמה ביזונים (bisons) לצד הדרך.

באותו הבוקר התוודענו למאפיית Persephone המשובחת בג'קסון, בה מכינים מאפים במיטב מסורת הפטיסרי הצרפתי – מאפים שלא קל למצוא כמותם מחוץ לערים הגדולות בארצות הברית (וגם שם, הם לרוב לא מוצלחים). במאפייה הזו ביקרנו כל בוקר, בדרך לפארק, מצטיידים במאפים טריים וטעימים.

יום 5 – גרנד טיטון II

ביום השני בפארק פצחנו בתצפית Glacier View Turnout, המשקיפה מזווית מצוינת על הקרחון האחרון ברכס הטיטון. המשכנו בנסיעה בכביש ה – Antelope Flats Road, בתקווה לצפות בבעלי חיים (לא ראינו), ומשם נסענו ל – Lake Creek והלכנו את מסלול Woodland Trail Loop, אשר פוסט לאורך הערוץ ומגיע לאגם קסום (אורכו – 5.5 ק"מ).

את הפיקניק היומי ערכנו ב – Cottonwood Creek, לצד ערוץ אחר, ומשם נסענו לאורך Jenny Lake Scenic Drive. סיימנו במסלול נוסף, Leigh Lake Trail, שאורכו פחות מ-2 ק"מ, ומגיע לאגם יפהפה נוסף בו משתקפים ההרים.

את היום קינחנו (כפל משמעות) בגלידה מצוינת בג'קסון, Moo's Gourmet Ice Cream.

יום 6 – ילוסטון I

הפארק הלאומי ילוסטון (Yellowstone National Park) נמצא צפונית לפארק גרנד טיטון, ולכן כדי להגיע אליו חצינו את גרנד טיטון לאורכו, נהנים שוב מיופיו של הנוף, ונכנסנו דרך הכניסה הדרומית של ילוסטון. ילוסטון הוא פארק ענק. שטחו כ – 9000 קמ"ר. להשוואה, שטחה של מדינת ישראל, כ – 22,000 קמ"ר, כך ששטח הפארק הוא כמעט חצי משטחה של ישראל! בפארק יש שני כבישים טבעתיים שיוצרים צורה של המספר 8, והנסיעה בהם אינה מהירה. נסיעה ברכב מצד אחד של הפארק לצדו השני תיקח כמה שעות. בקיצור, אם רוצים לטייל בפארק בשיטת "כוכב" – היינו, לינה במקום אחד ויציאה וחזרה אליו – צריך לישון בתוך הפארק, במרכזו. כיוון שלא הצלחתי למצוא מקום לינה מתאים בתוך הפארק, הזמנתי מקומות לינה מחוץ לפארק, ולכן נאלצנו לנדוד מדי לילה למקום אחר. לתכנון הטיול בפארק מומלץ מאוד להתייעץ עם המפה הזו, בה מצויינים גם מרחקי נסיעה משוערים בתוך הפארק.

ביום הזה, טיילנו מן הכניסה הדרומית של הפארק לכניסה המערבית. התחלנו בתצפית על המפלים היפים Lewis Falls, ומשם המשכנו בפיקניק לא רחוק משם, ב – Lewis Lake. לאחר הפיקניק, עצרנו לראות מפל יפה נוסף, Kepler Cascades, ומשם הגענו לאיזור הגייזרים.

ילוסטון "יושב" על הר געש ענק, אשר ההתפרצות האחרונה שלו, לפני כ-600,000 שנה, עיצבה את פני האיזור כולו – ברדיוס של מאות ואלפי קילומטרים – והשפיעה על הגיאוגרפיה, על הצמחייה ועל בעלי החיים. פארק ילוסטון מהווה את הריכוז הגדול בעולם של גייזרים, ומדובר בהחלט במחזה מרהיב. הכוכב של הפארק הוא Old Faithful, אשר מתמיד להתפרץ בעוצמה מדי כ-90 דקות. בזמן שלפני ההתפרצות הצפויה מתכנסים סביב הגייזר מאות אנשים, ממתינים למחזה המרתק. לאחר ההתפרצות, שוטטנו במסלול שיוצא מרחבת הזקן הנאמן ועובר מעל גייזרים ומעיינות חמים שונים ומגוונים, Upper Geyser Basin. לסיום היום, שוטטנו סביב ה – Midway Geyser Basin, אשר בשיאו – אחרי טיפוס לנקודת תצפית גבוהה – מגיעים לראות מלמעלה את ה – Grand Prismatic Spring, מעיין חם שמוקף בצבעים עזים ויפהפיים (צבעיהם של אורגניזמים שונים שחיים במים החמים).

בסמוך לכניסה המערבית של הפארק נמצא היישוב West Yellowstone (מונטנה), ואנחנו לנו כ-20 דק' משם, בלודג' מבודד ויפהפה. כמו במקרה של גרנד טיטון, גם כאן עדיף לישון בסמוך ככל האפשר לכניסה לפארק, כדי לחסוך את נסיעת הבוקר/ערב.

יום 7 – ילוסטון II

היום הזה הוקדש לטיול מן הכניסה המערבית לכניסה הצפונית של הפארק. התחלנו בתצפית על מפלי Gibbon Falls היפים, ולא רחוק משם, ב – Gibbon Meadows, ערכנו פיקניק. השיטוט העיקרי היה ב – Norris Geyser Basin, שהוא אגן רחב ידיים מלא בגייזרים ובמעיינות חמים, רבים מהם ייחודיים ומעניינים. סיימנו בשיטוט קל סביב ה – Mammoth Hot Springs, ומשם יצאנו מן הפארק, לנים בעיירונת Gardiner, מונטנה, הצמודה לכניסה הצפונית לפארק.

יום 8 – ילוסטון III

היום הזה הוקדש לטיול מן הכניסה הצפונית לכניסה המזרחית של הפארק. בדיעבד, הסתבר היום הזה כיום מוצלח מאוד מבחינת צפייה בבעלי חיים. כבר בכניסה לפארק, צפינו במקרוב בקבוצת איילות אמריקאיות (moose), ומשם חוויית הצפייה רק השתפרה. התחנה הראשונה היתה אמורה להיות המפל הגבוה ביותר בפארק, Tower Fall, אך הדרך לשם היתה חסומה בשל עבודות; עם זאת, טוב שנסענו לשם, כיוון שבדרך זכינו לראות דב שחור ממרחק של מטרים ספורים בלבד! המשכנו לכיוון Grand Canyon of Yellowstone, אשר משני עבריו יש נקודות תצפית רבות לעברו, הן נמוכות והן גבוהות, והן כולן מומלצות. בדרך לשם זכינו לראות גם אייל זכר, ולקינוח, קרוב ליציאה מן הפארק, ראינו דב חום לצד הכביש.

את הלילה בילינו ב – Wapiti, וויומינג, אשר נמצאת כארבעים דקות מזרחה מן הכניסה המזרחית לפארק. ישנן אפשרויות לינה מעטות עוד לפני כן, אך הן לא היו זמינות כשחיפשתי מקום לינה. אני עשוי להישמע כמו תקליט שחוק, ובכל זאת אומר זאת שוב: עדיף לישון קרוב ככל האפשר לכניסה לפארק.

יום 9 – ילוסטון IV

היום הזה הוקדש לאגם ילוסטון הגדול והיפה. התחלנו במסלול מקסים, לא קל, Elephant Back Trail, המטפס אל פסגת הר גבוה ואל תצפית יפהפיה על האגם. הטיפוס לא קל (הירידה תלולה עוד יותר); לפי העלונים, אורך המסלול היה אמור להיות קצת פחות מ-6 ק"מ, בפועל הוא היה למעלה מ-7 ק"מ, והוא גמר לילדים (וגם למבוגרים שבינינו) את הכוחות…

לאחר תום המסלול, ערכנו פיקניק בחורשה קטנה ממנה יוצא שביל לאגם, וסיימנו בתצפית על האגם מה – Fishing Bridge.

יום 10 – נסיעה מזרחה

קבוצת היעדים הבאה היתה באיזור אחר לגמרי, מזרחה מן הילוסטון ורחוק ממנו, ולכן הקדשנו יום אחד רק לנסיעה מזרחה ולהתאוששות קלה. לנו בעיירה Gilette, במערב וויומינג.

יום 11 – מגדל השטן והגעה לגבעות השחורות

מגדל השטן (Devils Tower) הוא מונולית יפהפה (אשר מוכר לחובבי הקולנוע מן הסרט "מפגשים מהסוג השלישי"). טיול סביבו – מסלול קל ונוח שאורכו כ-2 ק"מ – מגלה את צדדיו השונים, המלאים עמודים וחריצים וסלעים. הפיקניק שערכנו בדרך החוצה איפשר מבט נוסף אל ה"מגדל" המרשים.

משם המשכנו עוד מזרחה, למערבה של דקוטה הדרומית, והגענו לאיזור הגבעות השחורות (Black Hills), בו תכננו לבלות בימים הקרובים. עצרנו בדרך להביט על Roughrock Falls, והגענו לביקתה שלנו ב – Rockerville.

יום 12 – הגבעות השחורות I

היער הלאומי הגבעות השחורות (Black Hills National Forest) הוא איזור הררי מאוד וירוק מאוד במערב המדינה דרום דקוטה. האיזור אינו גדול, אך עשיר בתת-פארקים מעניינים, בכבישים מפותלים ובנופים מגוונים. את היום הראשון באיזור הקדשנו לחציבות בסלע. ראשית, ביקרנו באחד האתרים המפורסמים ביותר בארצות הברית: הר רשמור (Mount Rushmore), בו חצובים בסלע ראשיהם של ארבעה נשיאים-לשעבר (וושינגטון, לינקולן, ג'פרסון ורוזוולט). בכניסה לאתר נמצאת שדירת הדגלים, שם מונפים בגאון דגלי 50 המדינות ואלו של טריטוריות שמסונפות לארצות הברית, ומשם מגיעים לתצפיות על היצירה המרשימה, כולל מסלול שעובר למרגלותיה.

משם – אחרי פיקניק ביער סמוך – המשכנו לביקור באתר הסוס המשוגע Crazy Horse; מדובר באתר הנצחה לתרבות האינדיאנים בארצות הברית, ובמרכזו חציבה בסלע של פסל מרשים – החציבה החלה בשנת 1948 על ידי אדם אחד, ונמשכת עד היום – שנים רבות אחרי מותו – כפרוייקט משפחתי של צאצאיו. יש במקום מוזיאון קטן.

שיטוט בעיירה הקטנה והחמודה Hill City חשף בונוס גדול: Cream, גלידה מעולה שכמוה קשה למצוא!

יום 13 – הגבעות השחורות II

היום הזה הוקדש לפארק Custer State Park. אחת האטרקציות המצופות בפארק היא צפייה בעדרים גדולים של ביזונים – שכן בפארק מסתובבים חופשי כ – 1,500 ביזונים – אך דווקא אותם לא ראינו. הצלחנו לראות קבוצת חמורי בר שחסמה את הכביש, כמה אנטילוקפרות אמריקאיות (pronghorns) וכמה נובחניות חמודות (prairies dogs).

המשכנו בנסיעה בכביש המחטים (needles highway), אשר נקרא כך על שם הסלעים בצורת מחטים המצויים בצדדיו, והגענו אל אגם סילבן (Sylvan Lake), אשר סביבו שוטטנו ולצידו ערכנו פיקניק. סיימנו בביקור חוזר בגלידריה שבעיירה Hill City.

יום 14 – פארק בדלנדס

הפארק הלאומי בדלנדס (Badlands National Park), הנמצא במרחק של כשעה נסיעה מאיזור הגבעות השחורות, הוא פנינת נוף מיוחדת בלב השממה שממזרח לגבעות המוריקות. הטופוגרפיה בפארק מבוססת על גבעות רבות בהם בולטות שכבות צבע שונות, והמראה הזה – נדיר ומיוחד. הפארק אינו גדול, ומכל מקום בו נשקפים מראות מרתקים. אנחנו נסענו מן הכניסה הצפונית לפארק (מן העיירה Wall, שם נמצא מתחם חנויות מפורסם בשם Wall Drug – עצרנו שם לרגע כדי לטעום מן הדונאטס ולחוות קצת אמריקנה קלאסית) לכיוון הכניסה המזרחית. בדרך עצרנו בתצפיות אחדות, ולקראת הסיום הלכנו במסלול Notch Trail, כ-2 ק"מ אורכו, הכולל טיפוס (ולאחר מכן – ירידה) בסולם תלול, דבר שהיווה אתגר נחמד וגיוון קצת, ומסתיים (לפני החזרה) בתצפית נפלאה. באחת העצירות לתצפית, זכינו לראות מקרוב ממש כבש גדול-קרניים (bighorn sheep)!

כדי לקצר טווחים לקראת הנסיעה מזרחה, ישנו בעיירה Mitchell, דרום דקוטה.

יום 15 – תירס, אינדיאנים ומפלים

פארק בדלנדס היווה את התחנה האחרונה של "טיול טבע" במהלך המסע שלנו. במיטשל יש אטרקציה תיירותית שבהחלט ראויה לביקור, ולו בגלל הפסיכיוּת שלה: ארמון התירס היחיד בעולם! כשקוראים על המקום, ניתן לחשוב שמדובר במבנה שבנוי מתירס, אך לא כך הדבר. המבנה מוקדש לתירס – גידול חקלאי פופולרי ביותר במערב ובמערב התיכון של ארצות הברית) – ובמרכזו יצירות-מבוססות-תירס התלויות על קירותיו החיצוניים. מדי שנה, מוחלפים ה"ציורים" הללו, אשר עשויים מקלחים וגבעולים של תירס. בפנים – חנות מזכרות, תערוכת צילומים של יצירות העבר, ועוד שלל תצוגות מושכות-תיירים.

משם, נסענו למוזיאון הכפר האינדיאני הפרה-היסטורי, שמצוי בסמוך לאתר ארכיאולוגי מעניין. אתר החפירה ממוקם בתוך מבנה קבע שהוקם לצורך קיום החפירה והמחקר בכל מזג אוויר, והביקור כולו היה מעניין מאוד.

אחרי פיקניק בסמוך לאגם שליד המוזיאון, המשכנו מזרחה לכיוון Sioux Falls, במזרח דרום דקוטה, על הגבול עם מינסוטה, שם ביקרנו במפלים היפים שנמצאים במרכז העיר. רגע לפני שעזבנו את העיר, הספקתי לאכול גלידה משובחת בגלידריית הבוטיק Parlour Ice Cream House.

סוף המסע

את הדרך חזרה לאיזור שיקגו עשינו עם מעקף קטן לכיוון סט. פול (St. Paul), מינסוטה, לביקור משפחתי, ולאחר מכן עצרנו קצרות באאוטלט בוויסקונסין דלס (Wisconsin Dells), וויסקונסין. תם המסע, לא תמה הדרך.

Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.