2021 יוני — גם אבא יש רק אחד
"אם זה נהיה רכבת הרים, אני עוזב ידיים" (ידיים למעלה, כנסיית השכל)
 Random header image... Refresh for more!

פוסטים מחודש — יוני 2021

סיכום שנה, מסיבת סיום כיתה ב'

איזו שנה זו היתה, הא? מה לא היה לנו השנה?

יציבות. יציבות לגמרי לא היתה לנו השנה. סגר אחד וסגר שני ומבצע צבאי. לומדים בכיתה, עוברים ללמוד בבית, חוזרים לכיתה, לא, חוזרים לבית, זהו, סופית – בכיתה, בעצם לא, עוד כמה ימים בבית. צריך הצהרת בריאות, לא צריך הצהרות בריאות, צריך מסיכות, לא צריך מסיכות, בעצם שוב פעם צריך מסיכות, אבל רק בחלל סגור, לא, בעצם, גם בחלל פתוח, אולי גם בחלל החיצון. מערכת אחת ואז אחרת ועוד פעם אחרת ועוד אחת. שיעורים קצרים ושיעורים ארוכים, אין טקס קבלת ספר תורה, יש טקס קבלת ספר תורה – כיתתי, לא, בעצם שכבתי, יש טיול, אין טיול, יש טיול אבל במקום אחר, יש טיול באותו מקום אבל אסור לאכול באוטובוס, יש טיול אבל בלי אוטובוס, ושיעור ספורט בחוץ ושיעור ספורט בפנים.

בקיצור, שנה לא יציבה, כי מה לא היה לנו השנה?

שקט. גם שקט לא היה לנו השנה, ובפרט בקבוצת הווטסאפ של ההורים. אל תשכחו הצהרות בריאות. חברים, אל תשכחו הצהרות בריאות. איפה ממלאים הצהרות בריאות? איפה הסיסמה למשו"ב? מה המערכת להיום? איפה הקישור לזום? צריך קלמר? צריך סרגל? צריך טוש ירוק? צריך טוש סגול? ואיפה הקישור לזום? ומה המערכת להיום? עד לאיזה עמוד הגיעו בחשבון? ועד לאיזה עמוד הגיעו בתורה? מה, התחילו ללמוד תורה? מתי מסיימים ללמוד היום? והיום? והיום? ומחר? מה, מחר שבת? כולם מוזמנים! מזל טוב! מזל טוב! מזל טוב! מזל טוב! איפה הקישור לזום של יום ההורים? רגע, יום ההורים לא בבית ספר? מאמי, קנית ירקות? טעית בקבוצה. מזל טוב, הבן שלי נורא נהנה! גם הבת שלי נהנתה! רגע, מותר להביא חטיף לטיול? כן, אבל בלי אגוזים. אז מותר דוריטוס צהוב? רגע, מותר להכניס אגוזים לשיעור בזום? השירותים מטונפים! צודקת, הבן שלי מתאפק כל היום! גם הבת שלי נהנתה! הבן שלי אומר שנורא מעניין. בשירותים? לא, בשיעורי תורה, אבל הוא הולך לשירותים ואומר שנקי. מה, חזרו ללמוד בבית ספר? למי יש את הספר נינג'ה 3? למי יש את הספר נינג'ה 4? למי יש את הקישור לזום? מי מצא קלמר? מי מצא כלב שחור? מי מצא את הבן שלי? גם הבת שלי נורא נהנתה! תודה, מצאתי אותו. את מי, את הילד? לא, את הקישור לזום. מה, חזרו ללמוד בזום? אוי, שכחתי, גם הבן שלי נהנה.

ובתוך כל הברדק הזה – היה לילדים שלנו אי אחד שקט של יציבות.

מורתנו היקרה, במשך שנתיים ליווית את הילדים שלנו מדי יום – מקרוב ומרחוק, עם מסכות ובלי מסכות – והשרית עליהם בטחון, והיית שם בשבילם. כולנו הרי בוגרי בית הספר לחיים של יפה בן-דוד. לכן, אנחנו יודעים שלהיות מחנכת של 26 ילדים בכיתות א' ו-ב' זו לא משימה פשוטה בכלל.

אז עכשיו, כשנגמר, רצינו להגיד תודה על כל מה שנתת לילדים שלנו, ועל כך שהיית שם בשבילם. קיבלת אותם קטנים ותמימים, והמתנה הכי טובה בשבילנו היא שאחרי שנתיים הם נשארו כאלו. תודה על ההשקעה שלך בהם ועל התמיכה בהם ועל האהבה שהרעפת עליהם. איך אומרים בקבוצת הווטסאפ של ההורים? גם הבן שלי נהנה.

Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.

28 ביוני 2021   אין תגובות

סיכום שנה, מסיבת סיום כיתה ה'

איזו שנה זו היתה, אה?

במשך כל המחצית הראשונה היינו תקועים עם כל המשימות שלנו בבית
(אני מדבר על הילדים, כמובן.)
היינו צריכים לדאוג לבד ללמידה
(אני מדבר על ההורים, כן?)
ישבנו ולא באמת עשינו את מה שציפו מאיתנו
(אני מדבר – איך לא? – על הוועד!)
ועדיין, היו כאלו שהרגישו צורך להשתנות כל הזמן
(אני מדבר על מערכת השעות.)

היו גם כאלו ששינו לגמרי את הייעוד שלהם בתקופה ההיא – הפיג'מות שלנו, למשל. וכמובן, מצב הרוח היה ירוד, כי כל יום התקיפו אותנו באלפים רבים – אני מדבר על הפחמימות, כמובן…

בסוף חזרנו לשיגרה, וכולם היו מאושרים:
* ההורים חזרו להכין סנדוויצ'ים בבוקר – הפעם, בלי להתעצבן על המטלה המייאשת הזאת, העיקר שאתם, הילדים, תצאו מהבית…
* הילדים חזרו לכיתה – והיו מאושרים מכך שאתם, ההורים, מפסיקים לשאול אותם: "איך היה השיעור בזום?" והם יכולים להפסיק לתקן אתכם, כי זה בכלל לא זום, אלא Big Blue Button.
* והוועד חזר לארגן פעילויות – סופסוף בלי צורך להשקיע יותר מדי, כי הרי "הכי חשוב שהילדים יהיו סופסוף ביחד".

וזהו, נגמרה השנה ומתחילה חופשת הקיץ, ומי יודע מה יקרה עד ספטמבר ואיך תיפתח שנת הלימודים הבאה. בינתיים, אנחנו נהנים מהשפיות הנוכחית: קפסולות הן רק לכביסה, מסיכות מחכות לפורים, זום יש בעיקר כשמצלמים, סגר משמש רק לנעילת הדלת, וגידול אקספוננציאלי יחכה לשיעורי מתמטיקה בתיכון.

יש מי שאומרים שהשנה החולפת היתה שנה אבודה. בפועל, למדנו המון. אולי לא בנושאים שאינם בליבה ואולי לא על דברים שנמצאים רחוק מהבית, אבל בהחלט מגיע לכם לקבל תעודה על השלמת המשימה ולעלות עוד מדרגה אחת למעלה. אני מדבר אליכם, ההורים, כמובן!

קשה להאמין שבעוד כמה שבועות הילדים שלנו יתחילו את שנתם האחרונה בבית הספר היסודי. נותר לקוות שרק אנחנו לבדנו נלווה אותם שם ושנגיפי הקורונה אולי יעלו כיתה, אבל לא בבית ספרנו.

Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.

22 ביוני 2021   אין תגובות