דוקטורט שלם בהאיקו

לפני ימים אחדים, קראתי ב"הארץ" אודות אתר נחמד (הפועל במתכונת של בלוג), בו מתמצתים חוקרים את נושא עבודת הדוקטורט שלהם (וגם המאסטר, פה ושם) להאיקו. האיקו הוא צורת שירה שמקורה ביפן, וצורתו חייבת לציית לחוקים נוקשים למדי: 3 שורות, הראשונה והאחרונה בנות 5 "יחידות זמן", האמצעית בת 7 "יחידות זמן". "יחידת זמן" הינה מונח מן השפה היפנית, ולא ניתן להעבירו לשפות אחרות. לכן, כאשר כותבים האיקו בשפות אחרות ממירים, בדרך כלל, את "יחידות הזמן" בהברות. האיקו יפני אמיתי מסורתי מציית לעוד כמה חוקים שלא זה המקום להיכנס אליהם (אפשר לקרוא על כך בפירוט בוויקיפדיה, עדיף בערך האנגלי).

אופיו הנוקשה והתמציתי הפכו את ההאיקו לכלי פופולרי לקיצור מסרים. כך, למשל, אפשר למצוא אתר משעשע המתמצת ברצינות שירים מוכרים, וכך מתומצתים לשירי האיקו גם ביקורות, פרשיות השבוע, הודעות שגיאה של ווינדוז, ועוד ועוד. למי שחשקה נפשו בהאיקו משלו, אך לא רוצה להתאמץ לחברו – הרי לכם מחולל האיקו.

וכעת, כאמור, גם לחוקרים באשר הם יש אתר האיקו משלהם. בכל פעם שאני נדרש לענות על השאלה: "על מה המחקר שלך?", אני מתפתל ומתחמק, מזיע ובקושי שורד. בסוף אני ממלמל משהו לא ברור. ובכן, אם כבר להתקשות בהסברים – למה לא לעשות זאת בקצרה? ומעתה, גם הדוקטורט שלי מתועד בהאיקו.