בערגה

עדיין נזכר בערגה
      בארץ הוויזה.
שהות נפלאה, חום וקור
      וכמו-בריזה;
הדשא חייך, המזרקה
      קצת התיזה
ואווירה נפלאה לשנייה
      לא הבריזה
      משם.

עדיין נזכר בערגה,
      לא אזיזהּ
שום תמונה במוחי,
      אערוך אנליזה
על מנת להבין ולנצור
      איך הכריזה
הארץ ההיא: "ביחס אליי,
      כולם בכיס הַ
      קטן".

עדיין נזכר בערגה,
      לא אפריזה,
והכל, כי ממש כמו
      בסדרות טלוויזה
מקומות רחוקים – לדמיון
      הם קפריזה.
גלגל על גדת לונדון,
      פירמידות בגיזה,
מגדלים בניו-יורק,
      ואחד שם בפיזה,
מוזיאון לחלל,
      או תמונת מונה-ליזה…
ובכל אלה נעים להרהר
      (אוי, פָּרִיזה!)
      בכל רגע,
      אבל…

עדיין נזכר בערגה
      בארץ הוויזה
במיוחד במיוחד, ברגעים הקשים
      כשהילדים כאן
      בְּ
      קריזה!