סיפור של צעצוע, או: שובו של באז — גם אבא יש רק אחד
"אם זה נהיה רכבת הרים, אני עוזב ידיים" (ידיים למעלה, כנסיית השכל)
 Random header image... Refresh for more!

סיפור של צעצוע, או: שובו של באז

לפני כשבועיים, לאחר שהשלמנו צפייה בסדרת "צעצוע של סיפור" בסלון הביתי (במסגרת מסורת משפחתית חדשה ומבורכת של צפייה משותפת בסרט נבחר באחד מימי הסופ"ש), ולאחר ימים רבים של "נדנודים" על כך שהם רוצים את הבובות של באז ושל וודי, גיבורי הסדרה, נחתו הצעצועים הנחשקים בביתנו. לא אנחנו קנינו אותם – שכן סירבנו לקנות בובה יקרה כל כך (35$ האחת), כי אם סבא-סבתא אשר ביקרו אותנו באותה העת. ההסדר היה מקובל על כל הצדדים, ועדיין – ביקשנו מן הילדון ומן הילדונצ'יק שייזהרו מאוד על הבובה של באז, אשר עשויה מפלסטיק (ככל הנראה, סיני) ועלולה להישבר. כיוון שהרובוט הנחמד גם יודע לעשות כמה טריקים, היינו הוא טומן בחובו מעגל חשמלי קטן ורגיש (ככל הנראה, סיני), נדרשו הילדון והילדונצ'יק להיזהר שבעתיים.

במשך יומיים, לקחו הילדון והילדונצ'יק את וודי ואת באז לכל מקום אשר הלכו, והכתירו אותם באחת לבובות המועדפות עליהם. וודי ובאז החזירו אהבה, ממש כמו בסרט, והילדונים היו מאושרים.

אבל, כמו בכל סרט הוליוודי טוב – גם בחייהם האמיתיים-לגמרי של וודאי ובאז אירע משבר. כעבור יומיים בלבד, הפסיקה אחת מכנפי-האסטרונאוט של באז מלפעול. הדרמה היתה, כמובן, גדולה, ובמשך שעות אחדות ישב לו באז בפינת המטבח, מחכה למי שיגאל אותו מכאבי-הכנפיים שלו. באופן לא מפתיע, לא הצלחתי לתקן אותו, והאכזבה של הילדון למראהו המצער של הרובוט-החביב-עליו התחלפה באחת בהתקפי זעם ועצבים.

לאחר שלא נרגע במשך זמן מה, החלטתי כי הגיעה העת לשינוי דרמטי (ממש כמו בסרטים ההוליוודיים הטובים) ולמינוף הסיטואציה לכיוון חיובי. הצעתי לו, לכן, כי נשלח את באז לחברת "דיסני" בצירוף מכתב שהוא יכתוב ובו יספר להם עד כמה הוא התאכזב ממה שקרה.

וכך היה.

ישבתי עם הילדון באחד הערבים, ויחדיו ניסחנו מכתב סוחט-דמעות (כמו בסרט הוליוודי טוב). כך, חברו להן יחדיו כמה תועלות. ראשית, הילדון הבין משהו על צרכנות נבונה (ופה זו בהחלט תופעה נפוצה). שנית, הוא תירגל כתיבה וכתיבה-על-פי-שמיעה באנגלית (את רוב המילים לא הייתי צריך לאיית לו כלל, אלא הוא כתב אותם על פי שמיעה; כשהיה צריך – תיקנתי). שלישית, הוא הרגיש שהוא עושה משהו יעיל כדי לצאת מסיטואציה שלילית.

(ליחצו על תמונות המכתב להגדלה)

בסניף הדואר עטפתי את באז בעדינות על מנת להקל עליו את המסע הארוך שעוד מחכה לו, הנחתי אותו בתוך קופסה אשר מתאימה לו, ואיחלתי לו דרך צלחה. אנחנו התחלנו את תקופת ההמתנה.

בחלוף שבוע וחצי, באחר הצהריים של אמש, הונחה בפתח ביתנו חבילה גדולה. על אחת מן המדבקות אשר הודבקו עליה הופיעה המילה "דיסני". על מדבקה נוספת, הופיע שם הילדון כנמען. על אחרת – הכיתוב "UPS 2nd Day Air". חיכינו, כמובן, לילדון כדי לפתוח את החבילה. לא חלפו 7 שניות מאז כניסתו הביתה, ומספריים גדולים כבר נגסו בפיסות הסלוטייפ הגדולות אשר עטפו את החבילה מכל עבר.

קודם כל, פתחנו את המעטפה אשר היתה מונחת בתוך הקופסה הגדולה, ושלפנו ממנה מכתב מודפס על נייר מכתבים ממנו חייך אלינו מיקי-מאוס קטן. וכה כתב איש מחלקת-מוצרי-צרכנים בדיסני:

I am sorry to hear that Buzz's wing did not work. I would be sad too if someone as cool as Buzz was broken. Luckily we were able to fix Buzz's wing for you, and because you were so patient, here is Turbo Glo Buzz Lightyear as well.

We hope you enjoy hours and hours of playtime with Buzz.

או אז, הוצאנו מן החבילה את באז המתוקן ואת באז החדש ופשטנו מהם את עטיפות הפצפצים אשר כיסו אותם.

השמחה בבית היתה, כמובן, גדולה. לא רק שבאז חזר, אלא שביחד עמו הגיע באז נוסף. כעת, גם לילדון וגם לילדונצ'יק יש באז-משלו-לכל-אחד. הלקח הצרכני נלמד. ההמתנה השתלמה. וכמו לכל סרט הוליוודי טוב, גם לפרשיית באז שלנו היה בהחלט סוף טוב.

The End

אהבתם? אולי תאהבו גם את הפוסטים האלו

רוצים להתעדכן בפוסטים חדשים? הירשמו לקבלת עדכונים בדואל

Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.



2 תגובות

1 מיכל { 04.03.11 בשעה 5:35 }

מעולה.

2 רוני { 04.03.11 בשעה 9:42 }

נהדר ! אנחנו עברנו את זה עם פרילי של תנובה. ינוקא ירק מפיו גוף חשוד מתוך פרילי תות שדה ונתקף גועל.
הענין מונף, בדומה לכם, לאקט צרכני.
סוף דבר: הסחורה נאספה מאיתנו…. נשלח מכתב יפה…..צורפה חוברת צביעה ואביזרים והגיע גם זיכוי לפריטים רבים, בחנות הקרובה לבית (לאחר שביקשו לדעת היכן יהיה לנו נח יותר).
מחקרים מעלים שלקוח מתלונן, אשר תלונתו טופלה כהלכה, הופך ללקוח נאמן יותר לספק, מאשר לקוח מרוצה סתם….

השארת תגובה




21