פרקטיקות יומיומיות של בית ספר: התוכן | גם אבא יש רק אחד
"אם זה נהיה רכבת הרים, אני עוזב ידיים" (ידיים למעלה, כנסיית השכל)
 Random header image... Refresh for more!

פרקטיקות יומיומיות של בית ספר: התוכן

לחלק הקודם: הצורה

מערכת החינוך האמריקאית היא הישגית מאוד, זה דבר ידוע. והישגים הם תמיד מדידים, כך לשיטתם של האמריקאים. כך, למשל, במרכזה של תכניתו המפורסמת של ג'ורג' וו. בוש, "אף ילד לא נשאר מאחור" (No Child Left Behind), עמדה האמונה כי הצבת יעדים גבוהים ובני-מדידה היא הדרך לשיפור הישגיו של התלמיד. וכך, חייב ממשלו של בוש כל מדינה שרוצה ליהנות מתקציבי העתק של התכנית, לפתח תשתית להערכת יכולותיהם של התלמידים במקצועות הבסיס. התכנית הזו היוותה את שיאה של תנועה שהתפתחה בארצות הברית בשנות ה-80 של המאה ה-20 ודגלה בהצבת יעדים, בהגדרת סטנדרטים ובמדידה של כל דבר שזז.

וברור גם שהכל שקוף לציבור, שכן זוהי אמריקה. וכך, דירוגים של בתי ספר, על בסיס כל מיני פרמטרים, זמינים לעין כל (הנה אתר אחד לדוגמא). השקיפות הזו מגבירה את התחרות, כמובן, מה שמעצים את חשיבותם של הדירוגים וחו"ח.

והכל הכל מתחיל בהתחלה, היינו בכיתה א' (הפרטים שכאן מתייחסים למה שנלמד בשנת הלימודים הקודמת).

נושאי הלימוד

בכיתה של הילדון, נלמדו על ידי המחנכת ארבעה נושאים עיקריים: אמנויות השפה, חשבון, מדעים, מדעי החברה.

אמנויות השפה

כתיבה, קריאה, והבנת הנקרא – אלו הם אמנויות השפה. בתוך כך, ישנם שיעורים הנקראים "סדנת קריאה" (Reader's Workshop) ו"סדנת כתיבה" (Writer's Workshop). למידת קריאה מתחילה בהיכרות עם מיני צלילים שונים, עם תבניות של עיצורים ותנועות, וכו'. ובתוך כך, נדרשים התלמידים לקרוא. פשוט לקרוא. גם בכיתה וגם בבית. המלצת בית הספר היא להקדיש חצי שעה ביום לקריאה. על מנת לאפשר זאת, כל ילד מקבל מדי יום מספר ספרים מספריית הכיתה, אותם מתאימה המורה לרמתו. אלו הם הספרים שאותם, לפי הבנת המורה, הוא מסוגל ומצופה לקרוא, אך כל אחד יכול, כמובן, לקרוא גם ספרים אחרים. חשוב להדגיש שכתוצאה מן הקוריקולום של מערכת החינוך האמריקאית, ילדים בגן חובה כבר קוראים, וילדים בגיל 4 כבר לומדים את אותיות ה – ABC, כך שהציפייה לקרוא הרבה בכיתה א' היא בהחלט הגיונית.

למידת הכתיבה מתבצעת על ידי השיטה הישנה והטובה של "כתיבה תמה" ובשילוב עם הכתבות. ממש כמו בימיי אני בראשית בית הספר היסודי. מדי שבוע, מקבלים התלמידים כעשר מילים חדשות אותן יצטרכו לדעת עד להכתבה שבסוף השבוע, ועוד 5-10 מילות אתגר לאותה ההכתבה. עוד על ההכתבה – בהמשך, במסגרת הדיווח על הבחינות.

אך מעבר לטכניקה של הקריאה והכתיבה – עליהן מתעכבים בכיתה רבות, כאמור – ניתן דגש רב על הבנת הנקרא. בכיתה נלמדות טכניקות של הבנת משפטים והבנת סיפור (בתחילת הדרך, למשל: סימון פעלים; לקראת סוף השנה, למשל: מהו המסר של המחבר ומהן העדויות לכך בסיפור? ההבדל בין הרעיון המרכזי של הסיפור והמסר של המחבר), ובמקביל – טכניקות של כתיבת משפטים וכתיבת סיפור (למשל, כיצד להרחיב בנושא המרכזי של הסיפור באמצעות אזכור פעולות, אבחנות, מחשבות/רגשות, ודיאלוגים; כיצד לסיים סיפור עם זכרון, תקווה, או משאלה). הילדים אשכרה כותבים סיפורים קצרים.

חשבון

לימודי החשבון מתבצעים בשיטה אותה אפשר לכנות "חשבון מעשי". מראשית שנת הלימודים בכיתה א', מלווים את הנושאים השונים בחשבון עצמים מחיי היומיום, ובפרט: מטבעות, שעון וכלי מדידה (סרגל, מטר, תרמומטר). הילדון היה בקי במטבעות המקומיים הרבה לפניי, ובזכותו למדתי גם אני להכיר אותם מכל כיוון. מטבעות, למשל, ליוו את כל הנושאים הנלמדים בחשבון: זיהוי, מנייה, מיון, השוואה, חיבור, ועוד היד נטויה. גם שעון הוא למד לקרוא בזכות השיעורים בכיתה, ובשל כך קיבל מאתנו שעון יד במתנה.

מעניין למדי שבמקביל למוחשי, נלמד גם האבסטרקטי ונרקמים הקשרים ביניהם. כך, למשל, לאורך כל הדרך משתמשים הילדים לחילופין בצורות ייצוג שונות. המספרים מיוצגים על ידי מטבעות, אך גם על ידי "סימוני חמישיות" (אין לי מושג איך אומרים את זה בעברית), עצמים בדידים, קווים ונקודות המייצגים שיטה עשרונית, ובטח שכחתי עוד כמה. הייצוגים השונים הללו מתורגלים כל הזמן והילדים עוברים בחופשיות מייצוג אחד לאחר.

החל ממחצית השנה לערך, הוחל בלימוד שיטתי ומוקפד, בשיטת השינון, של חיבור וחיסור עד 20. הילדים נדרשים לדעת "עובדות חשבון" (Math Facts) הכוללות חיבור/חיסור של שני מספרים ולהיות מסוגלים לפתור אותן בשניות בודדות (הכל מדיד, כבר אמרתי?…). בשבוע הראשון, תרגלו את "פלוס אחד", בשבוע לאחריו – "פלוס שתיים", וכו'. לאחר מכן, החל תרגול בחיסור. בהמשך (כלומר, בכיתות הבאות), יהיו "עובדות חשבון" גם לגבי כפל וחילוק.

לקראת סוף השנה, לומדים בכיתה א' על שברים, וגם כאן משלבים ייצוגים שונים: הייצוג הפורמלי (מספר במונה, קו אופקי, מספר במכנה) אל מול ייצוג גרפי (עיגול-פיצה מחולק לחלקים שווים, מלבן מחולק, וכו') כמו גם אל מול ייצוג סיפורי (16 סוכריות מחולקות בין 4 ילדים באופן שווה; כמה סוכריות יקבל כל ילד?).

בנוסף לכל אלו, נלמדת גם הבנת נתונים על ידי ייצוג גרפי שלהם, ובעיקר גרף עמודות והיסטוגרמות.

מדעים

במסגרת שיעורי מדעים, נחשפים הילדים למושגים שונים מעולם החי והצומח: מחזור החיים של הצמח ושל הדבורה; שיווי משקל ונקודת איזון; תופעות מזג אוויר; שמירה על הסביבה, כמובן (בעקבות השיחות על כך בכיתה, ביקש הילדון שנשלח לו את האוכל לכיתה בכלי אשר ניתן לשימוש חוזר ולא בשקית ניילון אותה משליכים לפח).

מדעי החברה

כן, כן, יש מקצוע כזה כבר בכיתה א' (גם אני התפלאתי…). מה לומדים בו? כל מיני דברים שקשורים לחברה… למשל, תחת נושא-העל גיאוגרפיה, אשר ליווה את הכיתה במשך תקופה מסוימת, למדו הילדים להבין מפות, להכיר את היבשות והאוקיאנוסים ולהתוודע לתרבויות שונות. קודם לכן, למדו הילדים על מנהיגים אמריקאיים מפורסמים שמשמשים דוגמא ומופת (ובפרט, אברהם לינקולן וג'ורג' וושיגנטון). בין השאר, שילבה המורה במסגרת מדעי החברה מושגים של עבר, הווה ועתיד; ולכן, כאשר דיברו על נשיאים – דיברו גם על הנשיא הנוכחי, ברק אובמה, וגם על נשיאים עתידיים (אולי מישהו מילדי הכיתה?!).

* * *
כיוון שחלק ניכר מן העבודה בכיתה הוא עצמאי – כל ילדי מתקדם בקצב שלו – קורה שיש ילדים אשר מסיימים לעבוד בטרם נגמר השיעור. מורתו של הילדון בכיתה א' דאגה שמי שמסיים את מטלתו – לא יתבטל חלילה… לכל ילד היתה "מגילת מספרים" – דפי משבצות מחוברים זה לזה, בה מילאו הילדים את המספרים, החל מאפס (ובעצם, החל ממינוס-תשע) ועד בכלל. בכל פעם שנגמר המקום, הודבקו עוד דפים. כך, גם זמן פנוי נוצל לפעילות לימודית. בתחילה, השוו הילדים המגילה של מי ארוכה יותר, וכשראתה זאת המורה – היא אסרה עליהם להשוות. בפגישה שהיתה לי עמה לקראת סוף השנה, היא סיפרה לי על ההשוואות ועל האיסור, והוסיפה: "אבל כולם יודעים שהמגילה של הבן שלך היא הכי ארוכה"… הוא, אגב, כמעט והגיע למספר אלפיים…

שיעורים המועברים לא על ידי המחנכת

  • ספורט. פעמיים בשבוע, באולם הספורט או במגרש הכדורגל הסמוך לבית הספר, ובהם מתרגלים הילדים כל מיני משחקים, ובין היתר גם נבחנים (כמובן) בריצה.
  • מדיה. השם העדכני ל"ספריה". פעם בשבוע, הולכים הילדים יחדיו לספריה, בוחרים ספר להחלפה, ומפעם לפעם שומעים מן הספרנית סיפורים הקשורים לספרים וסופרים.
  • מוזיקה. בחדר המוזיקה, שרים ומאזינים.
  • אמנות. במסגרת שיעור זה, הילדים נחשפים ליצירות אמנות ומיישמים טכניקות שונות של יצירה. המורה לאמנות מקפידה לשלב גם מושגים מעולמות-תוכן אחרים (לימודיים, כמובן!); כך, למשל, באחד השיעורים, הילדים יצרו בהנחייתה מצעד של "חיות מצחיקות", תוך כדי שהיא מנחה אותם בעל פה בהנחיות כגון: "ציירו קוף חום עם גלידה על הזנב".

השנה (כיתה ב') התווסף שיעור בנושא בריאות (היגיינה, תזונה נכונה, יחסים בינאישיים, וכיו"ב), וכיוון שכך – צומצמו שיעורי ההתעמלות מפעמיים-בשבוע לפעם-בשבוע בלבד.

טיולים

במהלך השנה שעברה (כיתה א'), התקיים "טיול יום" אחד: הילדים נסעו יחדיו – וביחד עם הורים מלווים, זוֹשֶׁ ביניהם – אל מוזיאון הילדים של בוסטון (מוזיאון אהוב עלינו במיוחד). במהלך המפגש הראשון בבוקר חולקו הילדים לקבוצות של חמישה, וכל חמישייה לוותה על ידי מבוגר אחראי: החל מן העלייה לאוטובוס הצהוב, דרך הנסיעה באוטובוס, עבור בביקור במוזיאון ובהפסקת הצהריים, ועד לחזרה לבית הספר בסוף היום – כל חמישיית תלמידים היתה תחת פיקוחו המלא ואחריותו המלאה של אותו מבוגר-אחראי.

חוצמזה, במהלך חודשי האביב יצאו הילדים מדי שבוע אל מחוץ לבית הספר, הסתכלו על הצמחים ובעלי החיים, ועקבו אחר התפתחותו של עץ אחד.

פגישות בית-ספריות

מדי חודש, מתכנסים כל ילדי בית הספר באולם הספורט הגדול לפגישה בית-ספרית, אותה מעביר המנהל. הם שומעים על נושא רלוונטי, לעתים שרים יחדיו. פעם אחת, עת צויין יום ההולדת של הסופר "דוקטור סוס", הקריאו-הקרינו במפגש הבית-ספרי את אחד מסיפוריו. זה המעט שסיפר הילדון על המפגשים הללו… אה, לפני כמה ימים – עת חזר מן ההסעה היומית באוטובוס הצהוב (אליו הוא הצטרף רק בשנת הלימודים הנוכחית) ואחרי המפגש הבית-ספרי הראשון לשנת הלימודים החדשה, אמר הילדון: "מישהו באוטובוס אמר שהמפגש היה משעמם. הוא באמת היה משעמם…".

התמיכה שמקבל הילדון באנגלית

הילדון נכנס לכיתה א' בבית ספר ציבורי מקומי כחודש וחצי לאחר תחילת השנה. עד לרגע בו נכנס לראשונה לכיתה היו ידיעותיו באנגלית אפס. כלום. נאדה. טוב, אני מגזים: הוא ידע לזהות את מרבית האותיות כיוון שעבדנו על כך באמצעות האינטרנט בתקופה הקצרה שלפני הנסיעה (למרות שעל הנסיעה דובר כבר חודשים רבים לפני כן, לא דיברנו על כך עם הילדים מחשש שהתכניות תשתנינה, ולכן לא העמסנו על הילדון לימודי אנגלית). אבל חוצמזה – באמת שכלום. אה, נכון, הוא ידע גם להגיד "יֶלוֹ", אבל כשאמר זאת – התכוון לחנות שבתחנת הדלק של "פז". והוא ידע גם "בּלוּ", אבל התכוון לתכנית טלוויזיה נחמדה.

ידעתי שלא ישליכו אותו למים העמוקים לשחות שם לבדו. אבל לא ידעתי עד כמה הסיוע שיקבל יהיה אינטנסיבי, משמעותי ומוצלח.

בית הספר מפעיל תכנית ELL (ראשי תיבות של English Language Learning), אשר מטרתה ללמד אנגלית ילדים שאנגלית היא לא השפה הדבורה בביתם. הסביבה בה אנו גרים היא רב-גונית ביותר. בבית הספר של הילדון, על 700 תלמידיו, יש 23 שפות שונות הדבורות בבתי התלמידים! הוא היחיד שמדבר עברית. למיטב ידיעתנו, הוא היחיד שהגיע בלא ידיעת השפה כלל. יתר הנתמכים בתכנית המיוחדת הזו, מקבלים "דחיפה" בקריאה ובכתיבה, אך הילדון, למן הרגע הראשון, היה כאפרוח שבקע מביצה, המום ומטולטל, ונאלץ להתמודד עם העולם החדש. אם יש צורך להדגיש זאת, הלימודים הללו הם ב… אנגלית בלבד.

קבוצת האנגלית איתה לומד הילדון מונה כעשרה ילדים משכבתו, ולהם יש מורות תומכות באנגלית, המלוות אותם על פי רמתם. הילדון התחיל, כמובן, ברמת הידיעה הנמוכה ביותר, ולכן נדרש לתמיכה הרבה ביותר. בין השעות 11:30-10:00 בכל יום לימודים במשך כיתה א', למד הילדון עם קבוצת האנגלית בחדר של המורה-לאנגלית-א', ולאחר ארוחת הצהריים וההפסקה – היא ליוותה אותו ואת ילדי קבוצת האנגלית מכיתתו בכיתה שלהם, מסייעת להם במשימות הרגילות אותם הם מבצעים ביחד עם כל הכיתה; בין השעות 14:00-13:00 הגיעה המורה-לאנגלית-ב' אל הכיתה, ממשיכה לסייע להם. כך יוצא שלילדון היה ליווי צמוד באנגלית במשך כשלוש שעות ביום. מדי יום.

ראוי להזכיר שבית הספר המדובר אינו גובה מן ההורים ולו סנט אחד במהלך השנה (יוצא מן הכלל הוא התשלום להסעות, והוא נתון לבחירה). גם ההשתתפות בתכנית ללימודי האנגלית היא ללא תוספת תשלום. יתרה מזאת, לקראת סוף חופשת הקיץ, התקיימה במסגרת התכנית-לתגבור-באנגלית מעין קייטנה, רענון לקראת שנת הלימודים החדשה: 3 שעות ביום, אשר הופעלו על ידי צוות האנגלית העירוני. וגם זה – בחינם!

פרוייקטים

במהלך שנת הלימודים הקודמת (כיתה א', כאמור), נדרשו התלמידים למספר פרוייקטים אשר היו קשורים לחומר הנלמד ולהתקדמות בו. הנה כמה לדוגמה.

בפרויקט מדעי אחד, נדרש כל תלמיד לבחור מושג מתחום הלימודים (נקודת שיווי משקל, איזון, שימור כוחות) ולהציג משהו אודותיו. הילדון – בסיוענו הקל – בחר להדגים את "נקודת שיווי משקל" על ידי בלון הליום אליו חיברנו שקית קטנה ואליה הוא שלשל ניירות קטנים; בכל פעם שהוסיף נייר, ירד הבלון מעט, עד שבשלב מסוים – בנקודת שיווי המשקל – הבלון נעמד באוויר. הילדים בכיתתו, כך הוא דיווח, היו המומים! הפרוייקטים הוצגו לילדי הכיתה ולילדי הכיתה השכנה, בה ביקרו גם ילדי כיתתו של הילדון.

במסגרת "מדעי החברה", תחת נושא הגיאוגרפיה, הכין כל ילד את הגירסה השטוחה של עצמו: ציור שלו על גבי צורת-ילד-מקרטון. את הגירסא-השטוחה-של-עצמו שלח כל ילד למישהו בעולם, והנמען התבקש לעשות משהו מיוחד עם החבר-השטוח, לצלם אותו, ולשלוח אותו במעטפה למורה. את הילדים-השטוחים תלתה המורה על לוח בכיתה, וסימנה היכן ביקר.

במהלך המחצית השניה של השנה, הכינו הילדים דו"ח קריאה, אודות ספר שקראו. הם מיפו את תוכנו על פי מפת מושגים, ציירו ממנו וסיפרו מה מצא חן בעיניהם בסיפור ומדוע. זאת, כחלק מאוּמנות הקריאה הנלמדת בכיתה (כן, כן, קריאה טובה היא בהחלט אוּמנות נרכשת). ספר הוא לא רק אותיות ומילים ומשפטים ותכנים – כך מאמינים כאן – אלא גם דרך להתחבר לחוויות אישיות.

אירוע נוסף היה קשור גם הוא למדעי החברה – למנהגים ויבשות. לקראתו, הכינה המורה תחנות אשר ייצגו כל אחת יבשת אחרת, ובה היא ארגנה מוצגים ותמונות מאותה היבשת. את רוב המוצגים הביאו ילדי הכיתה (שמייצגים, כאמור, תרבויות רבות מיבשות רבות). במהלך הפעילות (בה התנדבתי לסייע), עברו הילדים מתחנה לתחנה (בסדר מופתי, כמובן…), עיינו בתמונות ובמנהגים, וכתבו לעצמם באוגדן ייעודי מה מוכר ומה שונה במנהגי היבשת המדוברת לעומת מה שהם מכירים.

במסגרת שימת הדגש על הקריאה, נערך באביב מרתון קריאה (Read-A-Thon): במהלך חופשת האביב (שכללה שני סופי שבוע וימי החול התחומים ביניהם) נדרשו הילדים לתעד ביומן קריאה מפורט כמה דקות קראו מדי יום (שם הספר ומשך הזמן שהוא נקרא). כל שורה היתה צריכה להיות חתומה על ידי אחד ההורים. דקותיו של כל תלמיד נצברו והושוו לתלמידים האחרים, ובמקביל – חושבו דקות-כיתתיות. גם המורים השתתפו במרתון (אך התחרו בינם לבין עצמם). התלמידים, הכיתות והמורים שקראו את משך הזמן הרב ביותר המצטבר צוינו לשבח במפגש הבית-ספרי ובמייל שנשלח לכל הורי בית הספר. לשמחתנו הרבה, הילדון היה בעל מוטיבציה אדירה להשתתף במרתון, ועל אף שהיינו בחלק מהזמן בחופשה – הוא לא הפסיק לקרוא. בסופו של דבר, הוא הוכרז כאחד משלושת התלמידים שקראו הכי הרבה בשכבתו והיה זה שקרא הכי הרבה מבין תלמידים כיתתו! את הקריאה, אגב, הוא לא הפסיק מאז ועד היום…

שיעורי בית ומבחנים

בילקוט בית הספר, בתוך קלסר השיעורים, החליפה המורה מדי שבוע-שבועיים את דפי העבודה בחשבון. הילדים לא סוחבים על גבם מדי יום חוברות/ספרים כבדים ולא נחוצים. בשנה שעברה, כללו שיעורי הבית:

  • 1-2 דפי עבודה בחשבון מדי יום.
  • תרגול המלים השבועיות להכתבה (10 מילים ועוד 10-5 מילות אתגר).
  • חובת קריאה: התלמידים נדרשו לדווח בדף-שבועי אילו ספרים קראו וכמה זמן קראו כל ספר.
  • תרגול "עובדות החשבון", על פי הרמה השבועית
  • .

בראשית כל שבוע, החזירה המורה את שיעורי הבית של השבוע הקודם, כשהם בדוקים ומוערים.

מדי שבוע, כאמור, היו נערכים לפחות שני מבחנים: הכתבה, ומבחן בחשבון. מדי כמה שבועות, נערך מבדק מסכם בחשבון.

* * *
זהו, על קצה המזלג, על המתנהל בין כתלי הכיתה ובית הספר. בפעם הבאה: על הקהילה.

אהבתם? אולי תאהבו גם את הפוסטים האלו

רוצים להתעדכן בפוסטים חדשים? הירשמו לקבלת עדכונים בדואל

Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.



4 תגובות

1 אבא { 09.06.11 בשעה 22:33 }

בהמשך לפוסט הראשון בנושא, אתה מציג תיאור מקיף וממצה של כל הנושא. מקוה שגם בכיתה ב' תמשיך תכנית הלימודים באותה רוח והתיחסות. מאחלים לילדון המשך הצלחה ולכם הנאה.

2 רחלי { 09.25.11 בשעה 0:12 }

לקרוא ולקנא.

3 Amihai Shapira { 08.06.17 בשעה 14:27 }

לאחרונה הבת שלי התקשתה בלימוד לוח הכפל.
היא התקשתה בעיקר בלהתמיד ולתרגל שוב ושוב.

בתור מתכנת, כתבתי אפליקציה שתעזור לה לתרגל את לוח הכפל.
הרעיון מבוסס על האכלת דב פנדה. ככל שפותרים יותר תרגילים. ניתן לתת לפנדה אוכל נוסף, לעלות שלבים ולצבור גביעים.

בעזרת האפליקציה היא למדה במהרות את לוח הכפל – מבלי לשים לב 🙂 ונהנתה תוך כדי…

* כרגע האפליקציה רק למכשירי אנדרויד *

https://goo.gl/oh3F8N

4 ארנון { 08.06.17 בשעה 14:55 }

עמיחי, המון תודה! כבר הרבה זמן חיפשתי אפליקציה כזו בשביל מס' 2 שלי. בהחלט אתן לו לשחק איתה כבר מהיום.

השארת תגובה




21