חוסר איזון
(הבונבון בן שנה וחמישה חודשים)
כעלה שנושר, מיותם,
כסערה חורפית
באמצע יום
אביבי.
בלי להזהיר, ככה סתם,
במפתיע, פִתְ-
אוֹם,
הוא התחיל להבין.
את הכל.
מבקשים – הוא מרים,
כשקוראים לו – הוא בא
(ולא באיחור
אופנתי).
נשגבים בעיניי הדברים,
זה לגמרי לא בָּ-
רוּר
וזה כבר שיטתי.
הוא מבין!
רגעים מופלאים של הורות,
קסם ההתפתחות,
הפעוֹט כבר זאטוט.
ורק דבר אחד מעיב
על השמחה שמסביב,
פרט קטן אך לא חביב:
מבין מילים? כן, כאמור,
אך לדבר? עוד לא בכלל.
וכך במקום לומר ברור,
הוא רק משמיע קול אומלל.
יוצא מכך שהוא מבין את הוריו
הרבה יותר מאשר הם את הפַסְפוּס.
וכשחושבים מעט, זה המצב
וודאי עוד יימשך זמן רב
וימשיך להוציא אותנו מאיפוס.
Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.
תגובה אחת
אהבתי מאוד 🙂 אצלנו זה בדיוק ככה עם הקטנצ'יק (הגדול בגיל הזה כבר דיבר שוטף).
היום הקטנצ'יק בן שנתיים והוא עדיין לא ממש מדבר… רק כשצריך ורק מילים שימושיות (לא רוצה, את זה וכו')
השארת תגובה