קו פרשת
אני אוהב לשחק איתם
ואוהב לספר להם סיפורים,
אני אוהב להצחיק אותם
ולהקשיב כשהם מדברים.
אני נרגש כשהם צוחקים
ומבין כשהם בוכים,
ולא מתרגש מנזקים
או ממריבות-אחים.
אני אף פעם לא שוכח
שהם עולם ומלואו בִּזְעִיר,
ועוצר, אוויר לוקח,
כשנדרש איפוק מהיר.
אך לפעמים אייחל בתוכי
אל הרגע ההוא, המרנין
(אלא מה?)
בו הם יהיו כבר מרוחים
במיטותיהם, ישנים.
ודממה.
Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.
תגובה אחת
כרגיל, האבחנות שלך מדויקות 🙂
השארת תגובה