אז מסתבר שאני כן אוהב סלק — גם אבא יש רק אחד
"אם זה נהיה רכבת הרים, אני עוזב ידיים" (ידיים למעלה, כנסיית השכל)
 Random header image... Refresh for more!

אז מסתבר שאני כן אוהב סלק

זאָלן דיר וואקסן בוריקעס פון פופיק און זאָלסט פישן מיט בארשט ("שיצמח לך סלק מהפופיק ושתשתין בורשט", ניבול פה יידי)

מאז ומתמיד אני לא סובל סלק. לא יודע למה. מאכלי סלק לא זכורים לי ככאלו שהוגשו תדיר במהלך ארוחות משפחתיות, אבל איכשהו ידעתי תמיד שאני לא אוהב את האדום הזה.

ועם זאת, במהלך שנותיי הבוגרות לא פסקתי מלנסות לאכול סלק. בכל צורה. דודתי הכינה בורשט? ניסיתי; באיזשהו מקום הוגש סלט סלק? ניסיתי; באנטי-פסטי שולבו גם חתיכות סלק? ניסיתי. וכל אחד מאלו – ועוד רבים אחרים – לא רק שלא עשו לי את זה, אלא דחו אותי ממש. ועדיין, לא פסקתי מלנסות עוד ועוד.

וכך, לפני ימים אחדים, במהלך מפגש חגיגי לציון עשור להקמתו של פורום "שורשים משפחתיים", כאשר הונחה אל השולחן צלחת ועליה "סלט סלק אוקראיני", ידעתי שאנסה גם אותו. שהרי הורי אמי – מוצאם מאוקראינה ומסביבותיה, וחברת הפורום אשר הכינה את הסלט העידה מנסיון אישי ש"בכל ארוחה ברוסיה ובאוקראינה הסלט הזה נמצא על השולחן". וכשלקחתי מן הסלט אל צלחתי הרגשתי שאולי הוא יצליח לחבר אותי איכשהו לשולחנה של סבתי זו, ממנה אין לי כמעט זיכרון וממטעמיה לא זכיתי לטעום מעולם.

ובאורח פלא (או שלא), היה הסלט הזה ערב לחיכי עד שלקחתי ממנו מנה נוספת וגם אותה בלעתי בשקיקה, מתענג על כל ביס. וגם את המתכון ביקשתי וקיבלתי מזו שהכינה אותו. התגלית הזו היתה מדהימה, וכאשר כעבור ימים אחדים הוגש לשולחן, במהלך ארוחת-חנוכה-משפחתית, סלט סלק אחר לגמרי – טעמתי אותו ונהניתי מכל ביס. משהו בצ'אקרות-הסלק שלי נפתח פתאום. כן, כן, על סף גיל שלושים-ושבע מסתבר לי שאני אכן אוהב סלק. טוב, זה אצלי בשורשים…

בארוחה המשפחתית שאירגנה אמי לקראת סוף ביקורנו בארץ הכנתי את הסלט הזה, והקערה הגדולה חוסלה כמעט עד תום (למרות שהוגשה לצד קדירת צ'ונט…). ומעתה, עומד הסלט הזה לככב על שולחני הפרטי, ואני ממליץ עליו בחום גם למי ש(חשב עד עכשיו שהוא )לא אוהב סלק.

סלט סלט אוקראיני (סלט ויניגרט)

מרכיבים:
1 סלק בינוני
1 תפוח אדמה בינוני
1 גזר בינוני
חצי בצל
1 מלפפון חמוץ
1 כף שמן זית (אפשר להמיר בשמן אחר או במיונז)
1 כפית מיץ לימון (אפשר להמיר בחומץ כלשהו)
מלח ופלפל
(הערה: בסלט שאני טעמתי ושלאחר מכן שחזרתי לא היתה אפונה, אך מתכונים קלאסיים של סלט ויניגרט מבקשים להוסיף גם את העגולים הירוקים האלה)

הכנה (כמה שעות לפני ההגשה):

  1. מבשלים הסלק, תפוח האדמה והגזר במים עד שמתרככים, ומצננים.
  2. חותכים את הסלק, תפוח האדמה, הגזר, הבצל והמלפפון החמוץ לקוביות קטנות.
  3. מתבלים בשמן, מיץ לימון, מלח ופלפל. מערבבים היטב ומניחים במקרר לשעה לפחות. טועמים ומתקנים תיבול. מחזירים למקרר עד להגשה.

אהבתם? אולי תאהבו גם את הפוסטים האלו

רוצים להתעדכן בפוסטים חדשים? הירשמו לקבלת עדכונים בדואל

Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.



3 תגובות

1 Smadar Gilboa { 01.02.12 בשעה 20:59 }

The Yiddish syaing is based on human physiology, if you eat a lot of beets you do פישן מיט בארשט …:)

2 צחי { 01.08.12 בשעה 9:26 }

יש לי רק דבר אחד להגיד על זה:

איכס

3 סלק סלק ארדוף { 11.14.20 בשעה 22:10 }

[…] הסיפור המלא – בליווי המתכון – פרסמתי בזמנו בבלוג האחר שלי. ומאז ועד היום אני ממשיך ליהנות מסלק בכל צורה […]

השארת תגובה




21