יוגורט תוצרת בית | גם אבא יש רק אחד
"אם זה נהיה רכבת הרים, אני עוזב ידיים" (ידיים למעלה, כנסיית השכל)
 Random header image... Refresh for more!

יוגורט תוצרת בית

מאז ומתמיד, ריחפה במטבח הביתי של הוריי, אי-שם במעלה התת-מודע של כל בני הבית, הידיעה ש"מה שאפשר להכין לבד – עדיף להכין לבד". שיקולים של זמן או מאמץ לא היו רלוונטיים (למרות ששני הוריי היו אנשים עובדים), ורוב האוכל עליו גדלתי בילדותי היה מוכן בבית. טחינה וחומוס, כמובן (רק בגיל מבוגר למדי נתקלתי באנשים שאשכרה קונים טחינה בחנות, ועד היום אני לא מסוגל לכך). מלפפונים חמוצים וזיתים כבושים. ריבות מכל הסוגים נרקחו בסירים מפעפעים, על פי מידת בשלותם של פירות העונה. אגוזים קלויים. גרנולה. לבנה. קומפוט. מיצי פירות. "נשיקות" (קצפיות). ואין צורך בכלל לציין עוגות ועוגיות ומאכלים רגילים.

כילד, היה לי ברור שיש ייחוד רב בהכנה הביתית של המאכלים שהיו בדרך כלל נחלת-הקונים. מעל הכל, חשתי כי מוקדשת לנו, בני הבית, תשומת לב רבה בכך שגם דברים שאחרים קונים – אצלנו מכינים לבד. בתוך כך, נוצרה גם הבנייה של זכרונות משפחתיים. הריחות המופצים בבית בעת הכנת ריבות (אוי, איזה ריח…). ההבדלים בגישות להכנת טחינה בין אמא ואבא (עם מעבד מזון או בלי). "דפיקת" הזיתים על שולחן העץ הגדול בסוכה. יש הרבה למה להתגעגע.

לכשבגרתי ופתחתי מטבח משלי בבית של המשפחה שלי, שמרתי על הרבה מן ה"שריטות" הקשורות להכנת אוכל ביתי. גם היום, אני משתדל ככל האפשר להכין את האוכל למן הבסיס עד כמה שאפשר. בשנים האחרונות, הבנתי שגם מבחינה בריאותית אין תחליף להכנת מזון ביתי. ובפרט, אין תחליף למצב בו אתה יודע בדיוק מה יש בתוך המזון שאתה מכניס לפה ואיך הוא הוכן.

המעבר לארצות הברית גרם גם לשינויים משמעותיים במטבח הביתי, וזאת מהרבה סיבות, חלקן טכניות (למשל: זמינות מוצרים ועלותם) וחלקן קשורות לאורח החיים (למשל, הרבה יותר ארוחות נאכלות יחדיו על ידי כל המשפחה; וגם: סוף השבוע נמשך יומיים שלמים בהם כל בני הבית פנויים). בנוסף, קצת לפני המעבר, ובעקבות סדנה אשר פתחה את עיניי בנושא, התחלתי לשים לב הרבה יותר למה שאני אוכל.

במקביל, החלטתי שאני רוצה לפתח את המטבח שלי ולהבין אותו לעומק יותר, ובעקבות זאת התחלתי לחשוף את עצמי למידע רב הקשור לתיאוריה (והפרקטיקה) של הקולינריה. המדף במטבח שלי כולל היום גם ספרים שאינם ספרי בישול במובן הקלאסי, אלא גם ספרי עיון של ממש (ואפילו ספר לימוד מתוך קורס במדעי הקולינריה).

תוצר לוואי של הכנה ביתית של מאכלים הוא פיתוח תכונות חשובות כמו תכנון ונטילת אחריות. למשל, אם לא יהיה חלב בבית – אי אפשר יהיה להכין יוגורט; אם תרצה לאכול יוגורט ביום שבת בבוקר – תצטרך להתחיל להכינו ביום שישי בבוקר (שלא לדבר על לחמים שהכנתם עשויה להתפרש על פני 3 ימים); ואם לא תרצה להפעיל מיקסר מרעיש כשהילדים ישנים – תצטרך להיערך בהתאם.

לאור כל אלו – התחלתי לשאול את עצמי: מה עוד אפשר להכין בבית? נכון להיום, מעבר לדברים הברורים והידועים (שחלקם פורטו למעלה), הוספתי שני מרכיבים בסיסיים אותם אני מכין לבד. האחד, הוא מחמצת שמרי פרא המשמשת אותי להכנת לחמים, פיצות ושאר מאפים; והשני הוא יוגורט. המחמצת היא סיפור ארוך ומפותל ומתאימה למי שבאמת רוצה לאפות לחמים בבית (בהחלט נושא לפוסט נפרד). היוגורט, לעומת זאת, פשוט הרבה יותר לשימוש: פשוט פותחים את הקופסה, מוציאים יוגורט, ו… אוכלים. אפשר, כמובן, גם להשתמש בו בהרבה מתכונים אחרים, למשל בעוגות, פנקייקים, פשטידות, ועוד. אפשר גם להכין מהיוגורט הביתי לבנה ביתית. מאז שהתחלתי להכין יוגורט בבית – אני אוכל הרבה יותר יוגורט.

אז למה בכלל לטרוח ולהכין יוגורט בבית?

  • זו לא טירחה כלל וכלל
  • התוצאה טעימה יותר מכל יוגורט שתקנו
  • יש לכם שליטה על התהליך ועל התוצר (רוצים יוגורט חמוץ יותר? שמן יותר? בטעמים?)
  • אתם יודעים בדיוק מה יש בפנים (טוב, כמעט בדיוק, אחרי הכל אין לנו מושג מה יש בחלב אותו אנחנו קונים)
  • זה זול יותר (יוגורט במחיר חלב)
  • כל התשובות נכונות

הכנת יוגורט ביתי

כדי להכין יוגורט בבית, כל מה שצריך זה חלב וסטארטר-יוגורט. לא להיבהל, ה"סטארטר" הוא פשוט יוגורט קיים, המכיל חיידקים פעילים. בפעם הראשונה, תוכלו להשתמש ביוגורט מן החנות (חשוב לבדוק את התווית ולוודא כי הוא מכיל חיידקים פעילים), בהמשך – היוגורט שהכנתם ישמש אתכם כסטארטר.

איך זה עובד?
החיידקים אשר בסטארטר מתסיסים את החלב. הם צורכים את הלקטוז שבחלב ומפרישים חומצה לקטית.

חומרים
1 ליטר חלב
100 מ"ל סטארטר יוגורט (7-6 כפות)

אופן ההכנה

  1. מביאים חלב לכמעט-רתיחה בסיר (השוליים יבעבעו קלות, המרכז עדיין לא), מורידים מהאש ומקררים לטמפרטורה של כ – 40 מ"צ. אצבע שנכנסת לחלב צריכה להרגיש נעים. אפשר בהחלט לזרז את הקירור על ידי הנחת הסיר בקערה עם מי-קרח.
  2. מעבירים את החלב לכלי בו יאוחסן היוגורט ומערבבים אליו את הסטראטר (לא כדאי לערבב בסיר, כיוון שתחתיתו עלולה להיות שרופה ואחנו לא רוצים שה"שרוף" יתערבב עם היוגורט). עדיף להתחיל בערבוב מעט חלב לסארטר בקערית קטנה ומדי פעם להוסיף עוד קצת חלב. כשהתערובת נהיית נוזלית למדי, אפשר לערבב לחלב. (זו שיטה שכדאי ליישם בכל פעם שמערבבים שני חומרים בעלי צפיפות שונה.) בשלב זה אפשר גם להוסיף תבלינים או תוספות נוזליות שיעורבבו פנימה (דבש, סירופ מייפל, מחית פרי, וכו').
  3. סוגרים את הכלי במכסה ומניחים במקום חמים למשך 15-12 שעות. אני מניח אותו בתוך תנור כבוי עם אור דולק. ככל שתשאירו יותר זמן – היוגורט יתקבל חמוץ יותר וסמיך יותר.
  4. מאחסנים במקרר ונהנים מיוגורט טעים!

הערות חשובות:

  • חשוב להבין: שיעור השומן ביוגורט שיתקבל – זהה כמעט לאחוז השומן בחלב בו משתמשים. חבל לבזבז את הזמן על חישוב מדויק של אחוז השומן, אבל בהחלט אפשר…
  • חשוב להבין 2: כמות היוגורט שתתקבל – זהה כמעט לכמות החלב בה משתמשים (בתוספת כמות הסטארטר, כ – 10% מכמות החלב).
  • חשוב לתכנן: היוגורט דורש "מנוחה" (למרות שהוא די פעיל בפרק הזמן הזה) של 15-12 שעות לפני שהוא מוכן לאכילה.
  • חשוב לתכנן 2: אם אתם מכינים יוגורט בטעמים שונים – חשוב להשאיר תמיד כמות מספקת של סטארטר "נקי" מטעמים למנה הבאה (או להכין במקביל גם מנה נוספת של יוגורט טרי).
  • חשוב ביותר: לאחר שתקחו מן היוגורט בפעם הראשונה, ובחלוף כמה שעות, יתאספו מים בחלל שנוצר. אין מה לדאוג. אלו הם מי גבינה (Whey) ואפשר פשוט להתעלם מהם ולהמשיך לקחת את היוגורט שנותר תחתם. אפשר גם לשפוך אותם, ואפשר אפילו לשתות אותם (מקור מצוין לחלבון).

בתיאבון!

אהבתם? אולי תאהבו גם את הפוסטים האלו

רוצים להתעדכן בפוסטים חדשים? הירשמו לקבלת עדכונים בדואל

Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.



6 תגובות

1 אמא/אבא { 06.22.12 בשעה 20:22 }

לנו ברור עוד מבית הורינו כי אין כמו תוצרת בית.

2 נדב פרץ-וייסוידובסקי { 06.23.12 בשעה 0:24 }

הערה קטנה: לפחות בארץ, אתה יכול להיות בטוח שהדבר היחיד שיש בחלב הוא חלב. אני אומר את זה מהיכרות עם פסי היצור של המחלבות, ויותר מזה: מהיכרות עם הטראומה של תנובה מסיפור הסיליקון.

3 CrazyVet { 06.26.12 בשעה 19:36 }

מחזקת את נדב (מהיכרות עם הווטרינרים שעובדים בתחום וגם עם התקנות הרלוונטיות, שמותאמות לתקן האירופאי שהוא מחמיר ביותר) ומוסיפה: המוצר שאתה יכול להיות בטוח לחלוטין שהוא נטול תוספות (כשהתוספת הנפוצה ביותר היא שיירי אנטיביוטיקה מטיפולים בדלקות עטין), קח יוגורט. מעבר לעובדה שהמחלבות בודקות את איכות החלב ומשלמות לפיה, הן בודקות את החלב ליוגורט יותר מכל שאר החלב, בדגש לשיירי אנטיביוטיקה, כי חלב עם שיירי אנטיביוטיקה לא עושה יוגורט טוב.

וטיפ נוסף: אם אתה רוצה יוגורט עם מרקם יציב יותר, תוסיף אבקת חלב (רזה ליוגורט דל שומן ומלא ליוגורט יותר עשיר), היא תוסיף לך מוצקי חלב ותיתן מרקם הרבה יותר סמיך.

השלב הבא: להכין גבינה בבית 😉

4 אני { 12.30.14 בשעה 14:48 }

יואווווווווווווווווווו איזה מאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאגניבבבבב!!!!!!!!!!
ממש טעים היוגורט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!????????????!!!!!!!!!!!!111111
טודה רבא רבא רבא!!!!!!!!!!!!!!
אוהבת אותכם אנשושיםםםם :*:* :* :*

5 תפארת { 04.07.15 בשעה 17:03 }

הכנתי בדיוק לפי ההוראות, ייצא לי קצת טעם לוואי, מה יכולה להיות הטעות שלי?

6 ארנון { 05.07.15 בשעה 15:52 }

תפארת, אין לי מושג מדוע יצא לך טעם לוואי. אני יכול רק לנחש שנפל פגם כלשהו בחלב או ביוגורט… בכל מקרה, אני כבר הפסקתי להכין יוגורט כיוון שהפכתי טבעוני…

השארת תגובה




21