כשהנימוס פגש בקיבעון מחשבתי | גם אבא יש רק אחד
"אם זה נהיה רכבת הרים, אני עוזב ידיים" (ידיים למעלה, כנסיית השכל)
 Random header image... Refresh for more!

כשהנימוס פגש בקיבעון מחשבתי

מבין שלל הדברים שאומרים על האמריקאים, שניים חוזרים שוב ושוב: האמריקאים מנומסים מאוד. והאמריקאים טיפשים למדי. ככה כולם אומרים.

במהלך השנתיים-וחצי האחרונות בהן אני חי בארצות הברית, יצא לי להיפגש בסיטואציות שונות עם אמריקאים רבים. לגבי הנימוס אין לי שום דבר מעניין לחדש – האמריקאים אכן מנומסים ביותר (ראו, למשל, פוסט אחר בנושא). לגבי הטיפשות – אני נאלץ לחלוק על הדעה הרווחת. בעיניי, האמריקאים אינם טיפשים, הם פשוט מקובעים-מחשבתית. לצופה מן החוץ, הקיבעון המחשבתי הזה עשוי להיתפס כטיפשות, אך לא כך הוא.

מהו אותו קיבעון מחשבתי? אפשר לנסות ולתאר אותו כשילוב של הליכה אדוקה בתלם, היסגרות בדל"ת אמות, חשיבה בתוך הקופסה, חוסר יכולת/רצון להישיר מבט אל האופק, והישארות פיזית בגבולות גיאוגרפיים מוגדרים ומצומצמים. מקווה שהצלחתי להעביר את התחושה. כמובן, יש לכלל הזה הרבה חריגים, אך רוב המפגשים היומיומיים עם אמריקאים מן השורה מובילים לחיזוק הטענה בדבר קיבעונם המחשבתי של אנשי האומה החזקה בעולם.

* * *
מקרה שאירע לי אמש בעת ביקור אצל רופאת השיניים ממחיש היטב את שתי התכונות הללו, המאפיינות אמריקאים רבים.

השעה היא שעת צהריים מנומנמת, בחוץ מזג אוויר קר למדי, ואני שוכב על כיסא המטופל במרפאת השיניים. אני בשיאו של טיפול לצורך סתימה באחת משיניי. חצי פה שלי מורדם. צינור השאיבה מרעיש ומנסה לקלוט את הרוק המצטבר בחלל הפה. הרופאה הצעירה רוכנת מעליי, מופיעה ונעלמת וחו"ח בקו שבין ראשי לבין המנורה המסנוורת שמעליי, לעיניה משקפי מגן. אל תוך פי נדחפים, לחילופין, מקדחה, משייפת, סיכת בטחון, ומשקולת (ככה, לפחות, זה מרגיש).

לפתע, נכנסת אחת מן העובדות במרפאה לחדר הטיפולים, ושואלת משהו את הרופאה. הרופאה מסיטה את ראשה לעבר הקולגה. אני לא שומע מה בדיוק הן אומרות זו לזו.

לכשמסיימת העובדת לדבר, חוזר ראשה של הרופאה להציץ בקו שבין ראשי לבין המנורה המסנוורת שמעליי, והיא פונה אליי: "אנחנו מזמינים קפה מבית הקפה שליד. אתה רוצה גם?". כעבור כמה שברירי-שנייה, כשהתאוששתי מן ההלם שפקד אותי למשמע השאלה, הנהנתי בראשי לשלילה (שכן לדבר לא ממש יכולתי) והמשכתי לתהות על קנקנם של האמריקאים.

אתם יודעים מה? במחשבה שנייה – אולי בקיבעון המחשבתי שלהם יש לפעמים גם קצת מן הטיפשות…

אהבתם? אולי תאהבו גם את הפוסטים האלו

רוצים להתעדכן בפוסטים חדשים? הירשמו לקבלת עדכונים בדואל

Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.



2 תגובות

1 יונית { 02.07.13 בשעה 3:57 }

מצוין!

2 אבא/אמא { 02.07.13 בשעה 7:15 }

רעיון מענין. אף פעם לא הוצע לי קפה או כיבוד אחר בזמן טיפול שיניים.

השארת תגובה




21