בין מירב מיכאלי וסתיו שפיר — גם אבא יש רק אחד
"אם זה נהיה רכבת הרים, אני עוזב ידיים" (ידיים למעלה, כנסיית השכל)
 Random header image... Refresh for more!

בין מירב מיכאלי וסתיו שפיר

רבים מחברי הכנסת החדשים מסקרנים אותי. כלומר, מסקרן אותי לשמוע מה יש להם לומר. בפרט, סיקרן אותי לשמוע מה יש לח"כיות הטריות מירב מיכאלי וסתיו שפיר לומר. לפיכך, התיישבתי לצפות בנאומי הבכורה שלהם.

נאום הבכורה הפרלמנטרי הוא מקור מצוין ללמוד ממנו אודות הח"כים הטריים. ראשית, כי זוהי הזדמנות נדירה בעבורם לומר מה שהם רוצים, בלי שום מגבלות כמעט. יש להם כחמש-עשרה דקות – והם יכולים לעשות כרצונם עם מסגרת הזמן הזו. כמעט-מובטח שאף אחד לא יפריע להם במהלך הנאום. שנית, זהו נאום אליו התכוננו היטב. היה להם הרבה זמן, הם יודעים שעיני כולם נשואות אליהם – ולכן אין להם שום רצון לספונטניות.

נאום הבכורה של מיכאלי סיקרן אותי מאוד מסיבה אחת פשוטה: תהיתי אם היא תמשיך להתמיד בדיבור-בלשון-נקבה גם מעל בימת הכנסת. נאום הבכורה של שפיר סיקרן אותי מאוד מסיבה אחת פשוטה: רציתי סופסוף לדעת מה יש לה להגיד.

הנה מה שלמדתי מנאומי הבכורה של השתיים.

מירב מיכאלי

  • ח"כ מיכאלי היא אישה (לא חידוש גדול)
  • ח"כ מיכאלי היא פמיניסטית (כנ"ל)
  • ח"כ מיכאלי היא נכדתו של ישראל קסטנר (כנ"ל)
  • בימת הכנסת ניטרלה את לשון-הנקבה אצל ח"כ מיכאלי (למשל: "ולמרות שאתם עושים כל מאמץ, ככל יכולתכם, לא לתת לנו שום דריסת רגל בהחלטה על מלחמות, במשאים-ומתנים על שלום וגו'")
  • ח"כ מיכאלי יודעת לדבר מול קהל
  • ח"כ מיכאלי הגיעה לנאום מוכנה מאוד, והצליחה להעביר בצורה נהירה את השקפת עולמה אשר תשתקף, בוודאי בפעילותה הפרלמנטרית

חשבתי שאני מכיר את תורתה של מיכאלי, ועכשיו – אחרי צפייה בנאום הזה – אני יודע שצדקתי. בהגשה רהוטה וברורה, הציגה מיכאלי השקפת עולם קוהרנטית, מעט אאוטסיידרית, והצליחה למקם את עצמה במדויק על סקלת-המאה-ועשרים.

סתיו שפיר

  • ח"כ שפיר היא צעירת חברי הכנסת (מודה שלא בדקתי את הפרט הזה קודם)
  • ח"כ שפיר היא נציגה של דור כלשהו, ואולי של מעמד כלשהו (של מי, בעצם?)
  • ח"כ שפיר לא הבינה עדיין שהמחאה כבר דוכאה ושה"שאגה של מיליונים" הפכה בקושי ליללת-חתול
  • ח"כ שפיר נוקטת בשיטות קלישאתיות של מיני-רמיזות ופרפרזות ("לא שאלנו 'איפה הכסף'", "דור שמביט לתקווה בלבן של העיניים")
  • ח"כ שפיר רוצה להראות שהיא יודעת כל מיני דברים (היא אמרה תמ"ג ומיסוי פרוגרסיבי)
  • נדמה שח"כ שפיר עברה הדרכה בנוגע לדיקציה ולהעברת מסרים (הפסקות-שתיקה משמעותיות בלטו מאוד פה ושם). בכל מקרה, את ההתרגשות בקולה לא היה קשה לזהות
  • (וסליחה שאני קטנוני, אבל "זוּ" אינה מילה נרדפת ל"זוֹ" – "זוּ" משמעותה "שֶׁ")

מודה ומתוודה – לא היה לי מושג עד כה מהו "נאום המעלית" של תנועת המחאה של קיץ 2011. לצערי, גם כעת, לאחר צפייה מלאה בנאום הבכורה של שפיר, אין לי מושג מהן אבני היסוד של אותה מחאה. יתרה מכך, לא הצלחתי להבין מנאומה של שפיר מהי השקפת עולמה שלה, הפרטית. בין שלל הצהרות בומבסטיות וקלישאתיות, לא הצלחתי לחלץ את המכניזם האמיתי שמניע אותה. ובהחלט יכול להיות שהבעיה היא בי. מהו מיקומה על סקלת המאה-ועשרים? אני באמת לא יודע.

* * *
נ.ב. ושוב סליחה על הקטנוניות, אבל אפשר אולי שמישהו יעזור לי, פעם אחת ולתמיד, להבין אם אני חלק מ"מעמד הביניים"? נראה לי שבמיוחד בכנסת הנוכחית חשוב לי להבין זאת סופסוף.

אהבתם? אולי תאהבו גם את הפוסטים האלו

רוצים להתעדכן בפוסטים חדשים? הירשמו לקבלת עדכונים בדואל

Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.



5 תגובות

1 אבו אלמוג { 02.28.13 בשעה 7:29 }

שחקי שחקי על החלומות זוּ אני החולם שח. אלמנטרי, סתיו.

2 אורית { 02.28.13 בשעה 8:47 }

פוסט פוליטי, שאני לא אגיב ?! 🙂 שמחתי לשמוע שמירב מיכאלי יוצאת נגד הפיקציה של יש עתיד, ונדמה לי שאם אקלף כמה שכבות צבע יפות מהפוסט שלך אז אתה שותף לשמחתי.
סטטיסטית, סיכוייך להשתייך למעמד המעמד בישראל הם כ-25% בלבד. זאת בגלל אי השוויון העמוק במדינה, ובניגוד לחברה מתוקנת. הגדרה מסורתית למעמד הביניים היא שנכללים בו משקי בית המשתכרים 75% – 125% מההכנסה החציונית.
אבל לכל מיני אנשים זה לא נעים, למשל בכנסת. אז הם שינו את ההגדרה וכללו במעמד הביניים גם את משקי הבית המרוויחים פי שניים מההכנסה החציונית. כלומר, לסל אחד הוכנסו משקי בית שהכנסתם הכוללת היא באופן גס כ-7,500 ש"ח לחודש, ואלה שהכנסתם הכוללת היא כ-20,000 ש"ח לחודש. כאילו שיש להם בעיות דומות.

3 ארנון { 02.28.13 בשעה 13:28 }

אורית, משום מה ספרתי עד 120 כשרציתי לפרסם פוסט על המחאה בקיץ ההוא – ובסוף ויתרתי. לפני הבחירות, ספרתי עד 120 כשרציתי לפרסם פוסט על יאיר לפיד – ובסוף ויתרתי. חשבתי שאני מפספס משהו, שיש דברים שאני לא מבין. היום (גם בעקבות הבחירות), אני חושב שלא כך הוא. אולי עוד אעלה הדברים על הכתב. לגבי מעמד הביניים – אני חושב שכמו מושגים אחרים בשיח הציבורי ובשיח הפוליטי המעוותים (ע"ע הדרת נשים, שוויון בנטל, וכו'), זהו "יציר לשוני וולגארי" (כדברי הגשש). ועל כך עוד צריך לדבר.

4 אורית { 03.03.13 בשעה 5:39 }

ממתינה בציפיה!
ואף יותר מזה, לדעתי מי שרוצה לצאת נגד השיח החלול שהשתלט על המדינה, חייב להביע עמדות נוקבות. תמוגר ההתנחמדות!

5 נדב פרץ-וייסוידובסקי { 03.06.13 בשעה 11:49 }

הערה קטנה: בציטוט של מיכאלי שאתה מביא, אי אפשר להגיד שהיא נוטשת את לשון נקבה – היא פונה שם באופן חד צדדי רק לגברים (שהם אלו ש'עושים כל מאמץ'). היא משתמשת בלשון נקבה כשהיא פונה גם לגברים וגם לנשים.

השארת תגובה




21