כך הייתי חלק מכנופיה — גם אבא יש רק אחד
"אם זה נהיה רכבת הרים, אני עוזב ידיים" (ידיים למעלה, כנסיית השכל)
 Random header image... Refresh for more!

כך הייתי חלק מכנופיה

תמיד רציתי להשתתף בפלאש מוב. לפחות להיות נוכח במקום בו מתקיים פלאש מוב. ומהרגע בו עברנו לתפוח הגדול, הבנתי שזו ההזדמנות שלי להגשים את המיני-חלום הזה. הרי פה – בעיר האפשרויות הבלתי מוגבלות – קורה הכל. פה יש הזדמנות להגשים כל חלום, קטן או גדול.

אז זהו. עכשיו אני כבר אחרי. פעמיים! ואיך זה היה? מופלא. מיוחד. קסום. מרגש. מלהיב. ובקיצור, בא לי עוד פעם…

* * *
אנשי הוויקיפדיה העברית – באין תרגום רשמי למונח – הסכימו לתרגם את Flash Mob לכנופיית בזק, ואף הציעו את אספסוף בזק. שני השמות הללו הם בעלי קונוטציה שלילית למדי, למרות שהתופעה אליה הם מתייחסים היא בסך הכל חיובית. ואם כך, אני יכול לומר בגאווה גדולה כי לאחרונה הייתי חלק מכנופייה. והיה לי טוב. ועם זאת, השם העברי שבחרו בוויקיפדיה עושה לי רע, כך שמכאן ואילך אשתמש ב"פלאש מוב", בעגת המקור.

והרי מבזק חדשות קצר לטובת מי שלא היה בסביבה (האינטרנטית) בשנים האחרונות: פלאש מוב הוא כינוי לקבוצת אנשים המתכנסים "פתאום" במקום מסוים – בדרך כלל, מקום ציבורי – מבצעים יחדיו אקט כלשהו (בדרך כלל ריקוד, אך יש הרבה אירועי פלאש מוב שכללו פעילויות אחרות, כמו קרב כריות) למשך זמן קצר, ואז "נעלמים". הפתאומיות וההיעלמות הן חלק בלתי נפרד מן היישות המכונה פלאש מוב. לפעמים, הפלאש מוב מתקיים ללא שום מטרה, ולפעמים הוא נערך כמחווה למשהו/מישהו, או כהתייחסות למאורע או רעיון כלשהו.

כששמעתי לראשונה על תופעת הפלאש מובים – אי שם, לפני שנים אחדות – חשבתי, כמו רבים, שמדובר באסופה של אנשים חסרי חיים. אך מהר מאוד שמתי לב שהקליפים שתיעדו את ה"תופעה" הזו – במיוחד אלו של הריקודים – מרגשים אותי. ולמי שלא עקב אחרי הבלוג הזה בשנים האחרונות, הנה תזכורת נוספת: אני ממש לא רוקד. צעדי ריקוד מגוחכים שמורים אצלי לאירועים נדירים במיוחד (חתונה של חתונה של אנשים יקרים, הופעות של שלמה ארצי, או בילוי עם חבר טוב). ובכל זאת, משהו דחף אותי להיות חלק מכנופיית ריקוד.

* * *
כדי להבין היטב מה זה בדיוק פלאש מוב, הנה סרטון קצר, שמדגים אירוע פלאש מוב בתחנה המרכזית באנטוורפן, בלגיה, לפני שנים אחדות. בעת הצפיה, חשוב לשים לב לנקודות הבאות:

  • הפתאומיות בה מתחילים המוזיקה והריקוד בלב ההמון;
  • ההדרגתיות בה מתקהלים האנשים: לאט לאט, מצטרפים עוד ועוד אנשים לחוג הרוקדים, חלקם היו עד אז חלק-מן-הקהל-לכאורה;
  • תגובות האנשים מסביב;
  • הסתיימות האירוע והתפזרותם הפתאומית של המשתתפים;
  • חשוב לא פחות: האירוע מצולם על ידי צוות של המארגנים.

הנקודות אליהן התייחסתי חשובות להבנת התופעה, כיוון שמהן עולה כי פלאש מוב היא התארגנות ספונטנית רק לכאורה. הכל הרי חייב להיות מאורגן מראש: המיקום והזמן, הכוריאוגרפיה וההעמדה, ההתחלה וההיעלמות הפתאומיות.

אז איך מוצאים פלאש מוב? התשובה, מסתבר, פשוטה למדי. כיוון שהתארגנויות פלאש מוב אינן ספונטניות, וכיוון שנדרש בהן קהל רב – רבים מן האירועים מתפרסמים במקומות צפויים למדי באינטרנט. למשל, באתר של
FMA (ראשי תיבות של Flash Mob America) – ארגון שכל מטרתו היא לארגן אירועי פלאש מוב; או באתר MeetUp, שכל מטרתו לסייע לאנשים בארגון אירועים מקומיים; או בפייסבוק.

* * *
למן הרגע שהבנתי שאני רוצה ויכול להשתתף בפלאש מוב, עקבתי אחר אירועים רלוונטיים, ולבסוף מצאתי אחד שהתאים לי מבחינת המקום והזמן. נרשמתי. האירוע אורגן על ידי חברת FMA, ולמן רגע ההרשמה הכל תקתק כמו שעון אמריקאי. כמה שבועות לפני האירוע, קיבלו הנרשמים מייל ובו פרטים מלאים על האירוע, חוץ מאשר מקומו. פרט זה נשמר בסוד, כיוון שהאירוע אורגן כהפתעת יומולדת. אמו של חתן השמחה הזמינה את האירוע (כלומר, היא שילמה לחברה על מנת שתארגן את האירוע) ועליה היה לדאוג שבנה יהיה במקום המיועד בשעה המיועדת. הפלאש מוב תוכנן כך שיתפוס את נער היומולדת (יומולדת 30) בדרך מן העבודה הביתה. באותו המייל נשלח גם קישור לוידאו עם כוריאוגרפיית הריקוד, כהכנה לחזרה (לא צפיתי בו, מודה).

אל אולם החזרות – סטודיו לריקוד בסמוך למקום האירוע – הגיעו כארבעים משתתפים, החל מכמה ילדות בנות 6 ועד לכמה בני 70. כולם עושים זאת מרצונם החופשי ובהתנדבות מלאה. החזרה לריקוד (כך ידענו מראש) נמשכה 3 שעות(!). במהלך החזרה, למדנו את הריקוד כולו, מן ההתחלה ועד הסוף, ולאחר מכן ארגנו את ההעמדה: אחת מתחילה, כעבור כמה תיבות מוזיקה מצטרפים אליה עוד שניים, כעבור כמה תיבות – עוד שלושה, וכן הלאה, עד שבחלוף זמן מה – כולם כבר רוקדים. כאמור, ההצטרפות ההדרגתית של הרוקדים מתוכננת בקפידה. אף התבקשנו – אנו, שמצטרפים לאחר שהריקוד כבר התחיל – לעשות עצמנו מופתעים, משתאים, להסתכל בפליאה באנשים האלו שהתחילו לרקוד לפתע באמצע הפארק, ואז להצטרף בבת אחת. החזרה הסתיימה כשעה לפני האירוע המתוכנן, ואנו, המשתתפים, הונחינו להתייצב קצת לפני השעה היעודה בקירבת המקום המיועד (מדיסון סקוור פארק, בלב מנהטן), ולחכות לסימן, כלומר לתחילת השיר.

את מה שקרה בפארק אפשר להבין הכי טוב אם צופים בקטעי הווידאו המתעדים את ההתרחשות. הראשון המובא כאן צולם על ידי עובר-אורח מזדמן (שבמקרה למדי עמד בסמוך אליי). השני הוא הקליפ הרשמי שפורסם על ידי FMA. בפלאש מוב הזה, נרשמה חריגה מסוימת מכללי הטקס, ורגע לפני ההיעלמות של המשתתפים התקבצנו כולנו לשיר לג'סטין "יום הולדת שמח".

אחרי שתמה המוזיקה, ואחרי ששרנו לג'סטין – עזבתי מיד את רחבת הריקודים הזמנית ופסעתי לתחנת הרכבת. המשכתי בדרכי כאילו כלום לא קרה, ואפילו לא הבטתי לאחור. תם הטקס. אבל אצלי משהו התעורר. מיד ידעתי: אני רוצה להשתתף בעוד פלאש מוב. וכך היה.

* * *
מה לקחתי מן החוויה הזו? לא מעט. ראשית, למדתי על כוריאוגרפיה, על הקשר בין מילות-השיר לתנועות המלוות אותן, ועל איך לומדים ריקוד. בפרט, למדתי רבות על איך אני לומד ריקוד.

שנית, הבנתי שאני אוהב לשמח אנשים, ושכל הזדמנות כזו היא הזדמנות גם לשמח את עצמי. למדתי שטוב לי עם עצמי, וטוב לי לתת לעצמי לעתים רגעי נחת. אגואיסטי? אגוצנטרי? לא בהכרח. זה גם לא אסקפיזם, אלא עוד דרך – אחת מני רבות – להתבונן אל עצמי פנימה, ולדעת מהם היחידות הקטנות המרכיבות אותי.

שלישית, הרגשתי (שוב) את חשיבותה של השתייכות קבוצתית. לרגע אחד קטן, הרגשתי כחלק ממשהו גדול יותר. שלוש-דקות-לערך במהלכן הייתי אני – ביחד עם הרוקדים האחרים – מצד אחד של המתרס, ומצדו השני עמדו האנשים ה"אחרים", אלו שרק עומדים ומביטים. אפשר להרגיש זאת גם לבד (למשל, מעל במת המרצה), אך לקבוצה יש עוצמה גדולה הרבה יותר.

ומה לגבי כל אותם אנשים שמחפשים הזדמנויות להשתתף בפלאש מוב? היום אני יודע בוודאות שהם לא חסרי חיים. הם אנשים שלמים ומלאים, והסיבות להשתתפות בהרפתקה הזו מגוונות ומעניינות. (מי שמכיר אותי, יודע וודאי שהדבר האחרון שאפשר לומר עליי הוא שאני חסר חיים.)

ועכשיו, לקראת ההתרחקות מן התפוח הגדול אל מקום שעשיר בפירות אחרים, הגיע הזמן להתחיל לחפש פלאש מובים בארץ הקודש.

אהבתם? אולי תאהבו גם את הפוסטים האלו

רוצים להתעדכן בפוסטים חדשים? הירשמו לקבלת עדכונים בדואל

Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.



אין תגובות

אין עדיין תגובות...

מלאו את הטופס שלמטה.

השארת תגובה




21