החופשה הראשונה לקיץ זה הסתיימה
לפני ימים אחדים, תמה לה החופשה הראשונה שלי לקיץ זה. היתה זו נסיעה משפחתית לארצות הברית, אשר ארכה (מדלת לאותה-הדלת-בחזרה) שלושה שבועות. שלושה שבועות של היעדרות מן הבית. שלושה שבועות של בילוי אינטנסיבי, רגוע ושליו עם המשפחה כולה. והכל בלי לחץ, בלי לסמן "וי" ברשימה כלשהי. מטיילים לאט, לא מתכננים ימים עמוסים, לא קורה שומדבר אם שעות מסוימות (בתחילת היום או בסופו) מוקדשות למשחקים בחדר.
התגובות של ה"לפני" לא השתנו מאז הפעם הקודמת; התגובות של ה"אחרי" – גם הן לא מפתיעות ("לא היה קשה?", "איך הילדים התנהגו?", "איפה הייתם?"); אפילו תגובותיהם של אלו אשר שומעים כי הילדונצ'יק "חטף" אבעובעות רוח אינן מפתיעות כלל וכלל (נו, מה עשינו? הלכנו לרופא ומרחנו משחה פעמיים-שלוש ביום, בדיוק מה שהיינו עושים אם זה היה בארץ; חצי הכוס המלאה: לא נדרשנו לשבועיים נוספים של חופש מן העבודה…).
את חוויותיי מארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות אעלה כאן בימים הקרובים, ובינתיים התייחסות קטנה עבור כל אחד מבני המשפחה:
- הילדון – באופן לא מפתיע, התגלה הילדון כמקסים-ומדהים-עוד-יותר-מן-המצופה. נסיונות למקדו בדברים ייחודיים ליעד הטיול, ובכלל – לחופשה מן הבית-גן-שגרה, עלו יפה מאוד. הילדון הבין את גודל הבשורה של החופשה המשפחתית בחו"ל, כמו גם את זו של ארצות-הברית. אנו למדנו כי אם ניתן לו לעזור ברגעים שהוא רוצה לעזור – הרי שנזכה לרגעים סינרגטיים של שמחה וכיף. כל כך מרגש לראות אותו קולט דברים חדשים בכל חושיו, ונהנה מכך!
ייזכרו מן הטיול: ה"דרייב-ת'רו" של מק'דונלד ("אבא, אני רוצה שגם עכשיו תדבר עם מכשיר ותזמין לי שְׁנֶצִילוֹלִים"); הנסיעה ללונה-פארק אשר הסתיימה בפניית פרסה ובאין-לונה-פארק (גם ביציאה מן השגרה צריך לשמור על גבולות התנהגותיים נאותים; אל דאגה, למחרת הגענו ללונה-פארק, ובאופן "מפתיע" התנהגותו של הילדון במהלך הנסיעה היתה מופתית). - הילדונצ'יק – מצחיק לראות ילדונצ'יק בג'ט-לג. כלומר, לא לגמרי מצחיק להיות ערים בשעה שלוש לפנות בוקר במשך ארבעת הימים הראשונים של הטיול (אגב, יש בכך גם יתרונות רבים: אפשר לנסוע לבקר במקומות רחוקים ועדיין להגיע לפני שעת הפתיחה…). הילדונצ'יק, שבימי שגרה הוא נוח ומתמרח (עלינו), היה במהלך הטיול בחו"ל… נוח ומתמרח. את שלל תכונותיו הטובות הוא פשוט העתיק ביחד עמו (תכונות שליליות הרי אין לו
. מעניין לראות כי שלושה שבועות עבור ילדונצ'יק בן שנה-וחודשיים גורמים לו לשכוח את מה שהשאיר מאחור (הבית, סבא וסבתא, הגן).
ייזכרו מן הטיול: הביקור בבית החולים לבדיקת האבעבועות (ממש כמו ב"האנטומיה של גריי": חדר ההמתנה השקט והמסודר, הטפסים, הקריאה בשם, הרופאים המציגים עצמם בחיוך ובלחיצת ידיים ומסבירים במילים פשוטות את המצב); הבוקר בו נרדמנו כולנו באוטו בחניה של האתר בו ביקרנו (השכמה מוקדמת-ביותר של הילדים כבר אמרתי?!). - זוֹשֶׁ – קשה מאוד לשמור על דיאטה בארצות הברית. קשה, אך לא בלתי-אפשרי. זוֹשֶׁ, אשר בחודשים האחרונים, במאמץ רב ובנחישות מדהימה, הצליחה להשיל מעצמה אחוז ניכר ממשקל גופה – עמדה בפני פיתויים רבים בארץ-האפשרויות-הקולינריות-הבלתי-מוגבלות. והיא – ניהלה את הלו"ז הקולינרי שלה בשיקול-דעת. בסופו של חשבון – עלתה רק בכחצי קילו, ועדיין נהנתה מאוד מן האוכל האמריקאי. וכשביליתי אני בכנס שלי, ביומיים האחרונים של הטיול, נשארה היא לבדה לבלות עם הילדון והילדונצ'יק. ממש Stay-at-hotel-mom…
ייזכרו מן הטיול: הג'אנק-פוד שלא אכלנו (כלומר, המבוגרים) באף יום מימי הטיול; טול-סקיני-ונילה-לאטה-טו-גו… - אנוכי – אני אוהב לתכנן את טיולינו לבד. שעות רבות של קריאה באינטרנט (נתח נכבד מתוכן מוקדש לאתרי המלצות-גולשים), בחירת המקומות הרצויים לביקור, סימון היעדים על מפה ותכנון המסלול (תוך ניפוי יעדים), התייעצות עם זוֹשֶׁ, וחו"ח. אני, החומר העצום אשר ברשת, גליונות האקסל – תהליך אהוב עליי אשר מתחיל חודשים אחדים לפני הנסיעה ונמשך עד לרגעים האחרונים שלפניה.
ייזכרו מן הטיול: טול-קפה-מוקה-דאבל-שוט-נו-קרים-טו-גו; רגעים רבים ללא חיבור אינטרנט; הרגעים המעטים עם…
* * *
החופשה השניה לקיץ זה תחל בעוד כמה ימים, עת אסע (שוב) לארצות הברית, הפעם לבד. החופשה השלישית תחל זמן קצר לאחר שובי מן החופשה השניה, ותעמוד בסימן מדים-נעליים-שחורות-גבוהות-גומיות-במכנסיים-משמרות-יציאות-פה-ושם…
תגובה אחת
נשמע ממש כיף. הקטנצ'יק שלנו כבר כמעט בן שנתיים, אבל יש אחת נוספת בקנה… נחכה עוד קצת…
השארת תגובה