לא פשוט להבין שזה מסובך | גם אבא יש רק אחד
"אם זה נהיה רכבת הרים, אני עוזב ידיים" (ידיים למעלה, כנסיית השכל)
 Random header image... Refresh for more!

לא פשוט להבין שזה מסובך

מזה שנים אחדות מתגלגל לי בראש רעיון לספר שאני רוצה לכתוב. בקצב הדברים הנוכחי, אתפנה להתחיל כתוב אותו בעוד שמונה שנים לערך ואסיים אותו כעבור שמונה שנים נוספות. בינתיים, השם הזמני שנתתי לו בראשי הוא "אין תשובות פשוטות". כך אני מאמין. הרבה פעמים שואלים אותי שאלות תמימות-לכאורה, אשר עשויות היו לזמן תשובות קצרות, קולעות, ישירות. אך אני לא נוהג כך. אני מאמין באמת ובתמים שאין תשובות פשוטות. כשבוחנים בעין ביקורתית את המתרחש סביב, וכשמבינים ששומדבר כמעט הוא חד-מימדי – אין ברירה אלא להסכין עם כך שאין תשובות. פשוטות. כששאלות כגון אלו מופנות אליי בשיחות חולין שגרתיות, כאשר אין לי פנאי להיכנס לעובי הקורה, אני פוטר לעתים את השואל ב"לא יודע". לרוב זוהי האמת לאמיתה, כיוון שאני באמת לא יודע את התשובה. אבל זה נושא לפוסט אחר…

נזכרתי בכך לאחרונה כשראיתי שדנה בויד danah boyd (כך היא כותבת את שמה, ללא אותיות רישיות) גנבה לי את שם הספר. בויד היא מבכירי החוקרים בעולם בתחום אתרי הרשתות החברתיות, ובפרט צללה לעולמם של בני נוער (בארצות הברית) בהקשר זה. היא עובדת במעבדת המחקר של מייקרוסופט ומשמשת כחוקרת באוניברסיטת ניו יורק (New York University) ובאוניברסיטת הרווארד (Harvard). דף הבית שלה הוא פתח לאוקיינוס של מידע (ראו, הוזהרתם). כך, למשל, הבלוג שלה, Apophenia (מונח בפסיכולוגיה המתאר זיהוי דפוסים בתוך מידע אקראי או חסר-משמעות) נפתח בשנת 1997(!), והוא גדוש בהגיגים ומחשבות (ובאופן מפתיע – רק במעט תגובות ושיתופים). רשימת הפרסומים שלה כוללת, על פי גוגל סקולר, כוללת 120 מאמרים (חשוב להדגיש, היא בת 37 בלבד…), כאשר המאמר המצוטט-ביותר שלה צוטט למעלה מ – 5,000 פעמים(!!). אין מתאימה ממנה להיות המושא לשאלת "איך היא מספיקה את כל זה?!".

א-קיצר, לפני כחודשיים פרסמה בויד את ספרה החדש, אשר מסכם כעשר שנות מחקר בנושא בני נוער ורשתות חברתיות (רבים מהם עם שותפתה-למחקר, פרופ' אליס מרביק Alica Marwick מאוניברסיטת פורדהם Fordham, ניו-יורק). הספר – אשר ניתן לרכישה ומוצע גם להורדה בחינם – מרתק. אין מילה אחרת לתארו. הוא נקרא בנשימה עצורה, וכתוב בשפה עממית. הוא גדוש בציטוטים מרתקים מתוך עשרות רבות של רעיונות שערכה במשך השנים. מי שרוצה להעמיק בו, יכול להיעזר בים הציטוטים והערות-הסיום שבו כדי להרחיב-דעת (אבל באמת שלא חייבים). בעיניי, זהו ספר חובה לא רק לחוקרים בתחום האינטרנט ולא רק לחוקרים בתחומים הקשורים לבני-נוער, אלא גם להורים ולכל מי שהדור החדש שצומח כאן – הדור שישלוט בעולם בעוד כשנות-דור – יקר לליבו.

שמו של הספר: It's Complicated. בויד מסבירה שעולמם של בני הנוער בהקשר של אתרי הרשתות החברתיות אינו ניתן להפשטה ולרידוד. העניינים באמת מסובכים. הספר מחולק לפרקים על פי נושאים: זהות, פרטיות, התמכרות, סכנה, הטרדה, אי-שוויון, אוריינות, חיפוש אחר ציבור משלהם. בבסיסו, השימוש במושג Networked publics. לדידה, אתרי רשתות חברתיות הם ציבורים מרושתים, היינו ציבורים המוגדרים מחדש על ידי טכנולוגיות המקשרות בין אנשים. ציבורים מרושתים הם בו-זמנית מרחבים ואוספים של אנשים. לאורך הספר, בויד מנסה גם להצדיק את השימוש במונח וגם להשתמש בו כדי להאיר סוגיות מעניינות וחשובות.

פרקי הספר מתחילים בפרט ומסתיימים בציבור, ולפיכך הם מרחיבים את נקודת המבט החל מן האישית לזו הכלל-חברתית. וככל שמתקדמים לקרוא בספר, קורה משהו מוזר: אם הפרקים המוקדמים מזכירים תכופות את המונח "אתרי רשתות חברתיות", הרי שהפרקים האחרונים כמעט ולא מזכירים אותו, אלא עוסקים בנושאים כלליים למדי, בלתי-טכנולוגיים בעליל. הפרק על ההטרדות יכול היה בקלות להיקרא כפרק על הטרדות בארצות הברית (ולא כפרק על הטרדות באתרי רשתות חברתיות בארצות הברית). כך גם הפרק על אי-שוויון. וכך גם הפרק האחרון, על חיפושם של הצעירים האמריקאיים ציבור שיקבל אותם לתוכו.

בשורה התחתונה, בויד מביאה עדויות לכך שטכנולוגיה היא טכנולוגיה היא טכנולוגיה. עולם כמנהגו נוהג. הדור הצעיר של ימינו אינו שונה משמעותית מצעירי הדורות הקודמים, וההורים של צעירי הדור הנוכחי אינם שונים מן ההורים של צעירי הדורות הקודמים. אז מה בכל זאת השתנה? הכלים באמצעותם מתעלים הצעירים של היום את דרכם בעולם הגדוש במגבלות עבורם. לפיכך, זהו לא ספר על טכנולוגיה, זהו ספר על החברה של ימינו. תיקון: זהו ספר על החברה האמריקאית של ימינו. לכן, רבות מן הדוגמאות המובאות בספר עשויות להרגיש זרות לקורא הישראלי. הממצאים העולים ממחקריה של בויד הם בהחלט לא אוניברסליים. ואכן, דבר ידוע הוא שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לעתים להתבונן בחברה המשתמשת בה, וללמוד משהו על החברה. ואם כך, אל לנו לפחד מן הטכנולוגיה ואל לנו להילחם בה, שהרי אין בכך טעם; אם צריך לשנות משהו – צריך לשנות משהו בחברה. גישה זו מאפיינת גם רבים מן הממצאים במחקריי, ולכן מצאתי עצמי מהנהן בהבנה ובהסכמה לכל אורכו של הספר.

כשחושבים על זה, הנה שאלה אחת שיש לה תשובה פשוטה מאוד: "האם כדאי לי לקרוא את הספר החדש של דנה בויד?". והתשובה הפשוטה: כן!

אהבתם? אולי תאהבו גם את הפוסטים האלו

רוצים להתעדכן בפוסטים חדשים? הירשמו לקבלת עדכונים בדואל

Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.



אין תגובות

אין עדיין תגובות...

מלאו את הטופס שלמטה.

השארת תגובה




21