שינוי השיח: לא לשיעורי בית לחופש (פנייה אישית למורים) | גם אבא יש רק אחד
"אם זה נהיה רכבת הרים, אני עוזב ידיים" (ידיים למעלה, כנסיית השכל)
 Random header image... Refresh for more!

שינוי השיח: לא לשיעורי בית לחופש (פנייה אישית למורים)

מורים יקרים, שלום.

אני מכיר ומוקיר את פועלכם מאוד. אני לא אומר זאת כקלישאה או כמליצה. אני באמת ובתמים חושב שהמקצוע שלכם הוא אחד המקצועות החשובים בחברה המודרנית, ואני בהחלט יודע שהתמודדותכם עם ילדינו עלולה להיות, לעתים, לא פשוטה (ובמקרה הזה אני לא מדבר על הילדים שלי). לפיכך, אני תומך נלהב בצורך שלכם לקחת, מדי פעם, חופשות שאינן מקובלות בשוק-העבודה-הישראלי-מחוץ-למערכת-החינוך.

זאת ועוד, אני מניח שבמהלך החופשות אתם לפעמים גם עובדים. כן, זהו לא סוד גדול: עבודת המורה אינה מתחילה בכיתה ואינה נגמרת שם. שעות העבודה בבית – הכנת שיעורים, בדיקת עבודות, מחשבות על תלמידים, התייעצות עם עמיתים, וכו' – הן וודאי משמעותיות בעבורכם. כל אלו נמשכים בוודאי גם במהלך ימי החופשה. עם זאת, דבר אחד אינו נמשך במהלך ימי החופשה: הוראה פורמלית בכיתה.

ואם כך, מורים יקרים, אני מניח שנוכל להסכים על האמירה הבאה: עבודתו של המורה אינה מצטמצמת רק למשך שהותו בכיתה. ומנקודת המוצא הזו, אני מניח שתסכימו איתי כי מקבילתה התלמידתית של האמירה הלה נכונה אף היא: למידתו של התלמיד אינה מצטמצמת רק למשך מעורבותו עם חומר הלימודים.

ולכן, אני קורא לכם לפעול יחדיו כדי לשנות את השיח בנושא, ולהבין כי שיעורי בית לחופש אינם הכרח. וכיוון שכך – אפשר בהחלט לוותר עליהם.

המחקר החינוכי עוסק כמעט מאז ראשיתו במונחים כגון Engagement ו – Time on Task. אין להם מקבילות טובות מספיק בעברית, אך משמעות המושגים הללו ברורה. הגישה המקובלת במחקר החינוכי ובפרקטיקה החינוכית גרסה במשך שנים רבות שככל שהתלמיד מבלה זמן רב יותר עם חומר הלימוד – הוא ידע יותר. אך, כפי שטענו כבר רבים וטובים, ההיצמדות למשתנה הזמן היתה, במקרה הטוב, ריקה-מחקרית, ובמקרה הרע, מוטה אידיאולוגית. בכל מקרה, בשנים האחרונות משהו השתנה באוויר, והיום אנו יודעים כי זמן אינו בהכרח הגורם המשמעותי בלמידה, וכי מעורבות ניתן להשיג בדרכים רבות ומגוונות.

העידן הפוסט-מודרני בו אנו חיים הוביל לשינויים רבים בתפיסתנו את המושגים הבסיסיים של "ידע", והיום ברור לכולם שהידע הפך להיות מבוזר ומפוזר, וכי תפקידו של המורה צריך להשתנות בהתאם. בפרט, ברור היום יותר מתמיד כי למידה מתרחשת כל העת. אני בטוח שגם אתם לומדים כל הזמן, מכל חוויה אותה אתם חווים. אני יכול להעיד על עצמי שלי זה קורה על בסיס יומיומי. ואני שמח לדעת שחוויות שונות מעשירות את ידיעותיי ומשכללות את מי שאני. זה יכול לקרות תוך כדי קריאת חדשות, שיחות עם אנשים, הליכה בטבע, נסיעה ברכבת, ואפילו – רחמנא לצלן – גלישה באינטרנט. בקיצור, בפראפרזה על הפסוק מתהילים, מכל חוויותיי השכלתי.

ואם כך, מורים, יקרים, בואו נשנה את השיח ונבין, אחת לתמיד, שיש עוד דרכים ללמוד פרט לפתרון שיעורי בית. בואו נבין כי התלמידים לומדים כל העת. אתם רוצים חופשות ארוכות? בכיף, אני מפרגן! אבל אשמח אם התמונה תהיה סימטרית קצת יותר: תנו לתלמידים חופשה משיעורי הבית!

אל דאגה, הם לא "ישכחו את החומר" (ואם כך אכן יקרה – אולי משהו פגום במה שקורה בכיתה בין החופשות). אם הם היו מעורבים בחוויית למידה מהנה בימי החול – היו סמוכים ובטוחים שימי החופש יעברו עליהם ברפלקציה מתמדת וביצירת הקשרים לחייהם. בילוי עם המשפחה, משחק עם חברים, בנייה בלגו, איסוף צדפים, ואפילו גלישה באינטרנט (רחמנא לצלן) – כל אלו הן הזדמנויות למידה יקרות מפז. וממילא ידוע כי המוח זקוק גם למנוחה על מנת לעבד ידע נרכש. אתם רוצים להשאיר את תלמידיכם עם אצבע על הדופק גם במהלך החופש, כדי שלא יפרקו לחלוטין כל עול? בקשו מהם להקפיד לקרוא (עם או בלי תמריצים) ו/או עודדו אותם לתעד את מה שעובר עליהם בחופש (ולהציג זאת בדרך שלהם עם שובם מן החופשה; אל תחליפו את "יומן הספר" ב"יומן חופשה").

לאור כל האמור לעיל, מורים יקרים, אני קורא לכם להפסיק לתת שיעורי בית לחופש (וגם לשבת, אם כבר מדברים). כולנו זקוקים לחופש – אתם, אנחנו, הילדים. מתן שיעורים לחופש משניא על הילדים את המוסד הבית ספרי ומקבע אצלם את המחשבה כי בית הספר אינו מקום מהנה. לטובת כולנו, כדאי לשרש מחשבה זו מן התודעה, ואפשר לעשות זאת, צעד אחר צעד. (אגב, אפילו משרד החינוך, באחד מרגעי ההארה שלו – שלא נמשכו זמן רב, כמובן – הבין שמשהו רקוב בממלכת שיעורי הבית. הסינים, כמו הסינים, הטילו וטו גם בנושא הזה.)

יש כל כך הרבה סיבות לא לתת שיעורי בית לחופש. וכל כך מעט סיבות כן לתת.

* * *
ועוד הרהור אחד אחרון עולה במוחי. האם שיעורי הבית ניתנים למהלך החופש כפיצוי לחוסר בשעות לימוד? האם שיעורי הבית נועדו למלא חללים שנוצרים על ידי טיולים, פעילויות מיוחדות, מבחנים משווים, וכו'? ואולי אתם חושבים כי שיטת הלימוד בכיתה אינה מובילה להבנה מעמיקה ששורדת גם ללא תרגול מתמיד? אם זהו אכן המצב – מוטב כי תערכו בדק בית אצלכם פנימה. אל "תפילו" את תוצאות המצב העגום על ילדינו.

אהבתם? אולי תאהבו גם את הפוסטים האלו

רוצים להתעדכן בפוסטים חדשים? הירשמו לקבלת עדכונים בדואל

Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.



אין תגובות

אין עדיין תגובות...

מלאו את הטופס שלמטה.

השארת תגובה




21