יום הורים | גם אבא יש רק אחד
"אם זה נהיה רכבת הרים, אני עוזב ידיים" (ידיים למעלה, כנסיית השכל)
 Random header image... Refresh for more!

יום הורים

כסאות על שולחנות,
קישוטים על הקירות,
חלונות, וילונות,
ספרים ומחברות.
הכל מוכר, כמו
דבר לא השתנה:
תלמיד, אביו, אמוֹ,
שולחן, מפה קטנה.
והמורָה מדברת,
מלאת תִּשבחות,
מקריאה ממחברת
(פה ושם קצת בדיחות).
והילד מקשיב
והילד נבוך
ושקט סביב
כמו כלוא במבוך.
והאמא גֵּאָה
והאבא גֵּאֶה
שִׂמְחתם שם גואה
וכל זר זאת יראה.

ואני בכיתה, על כיסא קטן, מול המורָה
הפעם בתפקיד ההורה
אבל רק לפני רגע הייתי הילד הנבוך-נורא
איך זה קורה?
הזמן חלף לו, טס, אזל, מהר מהר מהר
ולובן כבר דובק בִּשְׂערי
אולי פעם מישהו יתן על זה הסבר
ביום הורים להורים…

אהבתם? אולי תאהבו גם את הפוסטים האלו

רוצים להתעדכן בפוסטים חדשים? הירשמו לקבלת עדכונים בדואל

Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.



אין תגובות

אין עדיין תגובות...

מלאו את הטופס שלמטה.

השארת תגובה




21