מי אני, מה אני? | גם אבא יש רק אחד
"אם זה נהיה רכבת הרים, אני עוזב ידיים" (ידיים למעלה, כנסיית השכל)
 Random header image... Refresh for more!

מי אני, מה אני?

אני שונא הגדרות. לא במובן המתמטי שלהן, אלא בהקשר של אנשים. אני שונא שמנסים להכליל אנשים תחת הגדרות מסוימות. אני שונא שאנשים נדרשים לשאת תוויות, לכפוף תחת קטיגוריות. היום נזכרתי שהפוסט הראשון שלי בבלוג – לפני אוטוטו עשור – עסק בנושא הזה. נכון, ברמת המקרו כמעט בלתי-נמנע לתייג, לסמן, להגדיר – אבל ברמת המיקרו זה נראה לי בלתי-סביר בעליל. כל אחד מאתנו הוא ישות מורכבת ומלאת-סתירות עד שבלתי-אפשרי בכלל לשייך אותנו לקטיגוריה אחת.

יש "שמאלנים" שמאמינים בקפיטליזם ויש "ימניים" שחושבים שהכיבוש חייב להסתיים. אולי בתיאוריה אין באלו, אבל בפרקטיקה בטח. יש 500 גוונים של "דתי" ועוד יותר מזה של "מזרחי". אני לא יודע איך אפשר להגיד על מישהו שהוא "חכם" או "אינטליגנט" ואיך אפשר לקבוע שמישהו הוא "עקשן".

ולמה נזכרתי בזה פתאום? כי בכל פעם שאני מסביר לאנשים מהם עקרונות התזונה שלי – הם מסתכלים עליי במבט עקום. אני לא נכנס לאף תבנית המוכרת להם, אני לא יכול לשייך את עצמי לאף קטיגוריה. ועם זאת, העקרונות שלי ברורים מאוד. הנה הם לפניכם:

  • אני לא אוכל בשר, דגים או מאכלי ים
  • אני נמנע מאכילת מוצרים מן החי (מוצרי חלב, ביצים ודבש)
  • אני מקפיד על צריכת מזונות בריאים ועל דרכי הכנה בריאוֹת
  • אני נמנע ממזון מתועש
  • אני כמעט ולא שותה, אלא מקבל את כל הנוזלים הדרושים לי מפירות וירקות

  • רגע, עוד לא סיימנו, אבל כעצירת ביניים אולי יהיו ביניכם שיחשבו: אה, הוא טבעוני! אז זהו, שלא בדיוק, כיוון שטבעוני יכול לאכול עוגיות אוריאו או צ'יפס ביתי ואני לא אוכל אותם (מזון מתועש וטיגון בשמן עמוק, בהתאמה). אז אולי אני בריאותני? אני אכן נוטה יותר לכיוון הזה. בכל מקרה, עכשיו מגיעה הנקודה בה מגיע המבט העקום באמת:

    • אני אוכל קינוח אמיתי בערב, אחרי ארוחת הערב – כזה שכולל, לרוב, מוצרים מן החי (חלב, ביצים) וגם מוצרים לא בריאים (סוכר, למשל)
    • אני מרשה לעצמי "לשחרר" עצמי מן הכבלים הללו (פרט לעניין הבשר/דגים/ים) בסופשבוע ואירועים מיוחדים

    אז כן, תוכלו בנקל למצוא אותי אוכל פיצה ומקנח בגלידה ביום שבת, ואולי אפילו באמצע השבוע, אם אני נפגש עם חבר שלא פגשתי מזמן (אירוע מיוחד, לא?). ותמצאו אותי בהחלט אוכל עוגיות ממותקות ומטוגנות בביקור בשוק באמצע השבוע (לא כל יום מזדמן לי להגיע לשוק, זה אירוע מיוחד). האם זה הופך אותי לבריאותני פחות? אולי. אני מקפיד, כמובן, על מינון סביר (בעיניי) של חריגות לעומת שמירת המסגרת. לרוב זה בהחלט מצליח, ואם לא – אני דורש מעצמי "תקופת איזון".

    מסגרת הכללים שלי – המורכבת מסט שיקולים נרחב (בריאותיים, מוסריים ואקולוגיים) – מסייעת לי להגדיר לעצמי מה מותר לי ומה אסור לי. ובד בבד, היא מקשה מאוד על אחרים לסווג אותי. מה אני בעיניהם: טבעוני לייט/ליברלי או צמחוני פלוס/קיצוני? חציבעוני (חצי-טבעוני)? ואולי אני הזוי בעיניהם? נחמה פורתא, אני לא ההזוי היחיד – הנה העיתונאי גרהאם ביל (Graham Bill), אשר הצהיר מעל במות רבות כי הוא צמחוני בימי אמצע השבוע, ועוד לפניו, הציג העיתונאי מארק ביטמן (Mark Bittman) את שיטת טבעונות עד לפני ארוחת הערב.

    היומיום שלנו מלא ברגעים בהם אנחנו נדרשים לשים תוויות על אנשים, לקטלג אותם, לסווג אותם ככזה או כאחר. ברוב המקרים, אנחנו עושים את זה בלי לחשוב כמעט, על אוטומט. ככה המוח שלנו מתוכנת לפעול. אז בפעם הבאה שזה קורה – עיצרו לרגע ושאלו את עצמכם האם התווית מוצדקת. אולי היא כוללנית מדי, אולי היא לא-מדויקת, אולי היא לא מוצדקת. ואם היא אכן כזו, נסו לקלף אותה ולהביט מתחתיה. רק כך תוכלו לראות שלכל אדם יש צבעים שונים וגוונים רבים ואמונות רבות (לפעמים אפילו סותרות). ועכשיו, אני נאלץ לסיים כיוון שאני הולך לאכול קלמנטינה; אחרי הכל, היום היום יום שגרתי ולא מיוחד ואני מרגיש קצת צמא.

    אהבתם? אולי תאהבו גם את הפוסטים האלו

    רוצים להתעדכן בפוסטים חדשים? הירשמו לקבלת עדכונים בדואל

    Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.



אין תגובות

אין עדיין תגובות...

מלאו את הטופס שלמטה.

השארת תגובה




21