סיכום שנה, מסיבת סיום כיתה ה'

איזו שנה זו היתה, אה?

במשך כל המחצית הראשונה היינו תקועים עם כל המשימות שלנו בבית
(אני מדבר על הילדים, כמובן.)
היינו צריכים לדאוג לבד ללמידה
(אני מדבר על ההורים, כן?)
ישבנו ולא באמת עשינו את מה שציפו מאיתנו
(אני מדבר – איך לא? – על הוועד!)
ועדיין, היו כאלו שהרגישו צורך להשתנות כל הזמן
(אני מדבר על מערכת השעות.)

היו גם כאלו ששינו לגמרי את הייעוד שלהם בתקופה ההיא – הפיג'מות שלנו, למשל. וכמובן, מצב הרוח היה ירוד, כי כל יום התקיפו אותנו באלפים רבים – אני מדבר על הפחמימות, כמובן…

בסוף חזרנו לשיגרה, וכולם היו מאושרים:
* ההורים חזרו להכין סנדוויצ'ים בבוקר – הפעם, בלי להתעצבן על המטלה המייאשת הזאת, העיקר שאתם, הילדים, תצאו מהבית…
* הילדים חזרו לכיתה – והיו מאושרים מכך שאתם, ההורים, מפסיקים לשאול אותם: "איך היה השיעור בזום?" והם יכולים להפסיק לתקן אתכם, כי זה בכלל לא זום, אלא Big Blue Button.
* והוועד חזר לארגן פעילויות – סופסוף בלי צורך להשקיע יותר מדי, כי הרי "הכי חשוב שהילדים יהיו סופסוף ביחד".

וזהו, נגמרה השנה ומתחילה חופשת הקיץ, ומי יודע מה יקרה עד ספטמבר ואיך תיפתח שנת הלימודים הבאה. בינתיים, אנחנו נהנים מהשפיות הנוכחית: קפסולות הן רק לכביסה, מסיכות מחכות לפורים, זום יש בעיקר כשמצלמים, סגר משמש רק לנעילת הדלת, וגידול אקספוננציאלי יחכה לשיעורי מתמטיקה בתיכון.

יש מי שאומרים שהשנה החולפת היתה שנה אבודה. בפועל, למדנו המון. אולי לא בנושאים שאינם בליבה ואולי לא על דברים שנמצאים רחוק מהבית, אבל בהחלט מגיע לכם לקבל תעודה על השלמת המשימה ולעלות עוד מדרגה אחת למעלה. אני מדבר אליכם, ההורים, כמובן!

קשה להאמין שבעוד כמה שבועות הילדים שלנו יתחילו את שנתם האחרונה בבית הספר היסודי. נותר לקוות שרק אנחנו לבדנו נלווה אותם שם ושנגיפי הקורונה אולי יעלו כיתה, אבל לא בבית ספרנו.

Post Footer automatically generated by Add Post Footer Plugin for wordpress.